פרק ה
שאלה: האם חיילים שברשותם כמות יין מצומצמת בלבד, יעדיפו להשתמש בה לקידוש או להבדלה? וכיצד ינהגו אם ברשותם גם חמר מדינה?
תשובה: כתב השו"ע[1]: "אם אין לו אלא כוס אחת[2] כו', מוטב שיניחנה להבדלה שאי אפשר בפת, משיקדש עליו ולא יהא לו יין להבדלה", כלומר, אם יש לו כוס יין אחת, ישתמש בה להבדלה, ויקדש על החלות. אלא שהעירו האחרונים[3] שמאחר וניתן במקום דחק להבדיל על חמר מדינה, לפיכך אם יש לו כוס יין וגם חמר מדינה, יקדש על היין בליל שבת, ויבדיל על השיכר.
עוד כתב השו"ע: "ואם יש לו שני כוסות מצומצמים אחר מזיגה, יקדש בלילה באחד ויבדיל על השני, ולא יקדש ביום, דקידוש דלילה עדיף", ואמנם גם לגבי דין זה העירו האחרונים שאם יש לו חמר מדינה, יקדש גם ביום השבת על היין, ובמוצ"ש יבדיל על החמר מדינה, אולם הורו מפוסקי דורנו[4] שהואיל וגדרי חמר מדינה אינם חלוטים, ויש הנוקטים שאיננו מצוי כיום, לפיכך במקרה זה ראוי להחמיר ולהבדיל על היין, ואילו בחמר המדינה ישתמשו לקידוש היום.
לסיכום, אם יש כוס יין אחת - ישתמשו בה להבדלה ויקדשו על החלות, אם יש שתי כוסות יין - ישתמשו בהן לקידוש הלילה ולהבדלה, ובבוקר יקדשו על הפת, אם יש כוס יין וגם חמר מדינה - יקדש על היין בלילה וישתמש בחמר המדינה לקידוש היום ולהבדלה, ואם יש שתי כוסות וחמר מדינה - ישתמש ביין לקידוש הלילה ולהבדלה, ואילו בחמר המדינה ישתמש לקידוש היום.
[1] סימן רעא סעיף יא.
[2] במצבי דחק ניתן להוסיף מים ליין, ואמנם מבואר בגמרא (בבא בתרא צו ע"ב) שאפילו מכיל היין שלושה רבעים מים ורבע יין, עדיין שם יין עליו, אולם בשו"ע (סימן רד סעיף ה) פסק שכיום נחלשו היינות ואין להוסיף מים אלא כשיעור המורגל באותו מקום, לעומת זאת ברמ"א (שם) משמע שניתן להסתפק אפילו בשישית יין וחמש שישיות מים, וכ"כ במשנה ברורה (שם ס"ק לב), אלא שהוסיף שצריך שיהיה לו טעם וריח של יין, אולם דעת האליהו רבה (שם ס"ק י) וערוך השולחן (סימן רב סעיף יג) שכיום אין ליתן אפילו מיעוט מים, וכן החמירו עוד אחרונים.
לפיכך מנהג רבים (ראה ילקוט יוסף סימן רעב סעיף ה, וספר וזאת הברכה פרק יב) להחמיר כדעת מרן שכיום אין לקדש אלא על יין שרובו יין (דרובו ככולו), וממילא כשלא ניתן לשער את אחוז היין, אין לערב בו מים (אכן, העיר בילקוט יוסף שם שעל יין מזוג הרבה חל דין חמר מדינה, וממילא ניתן לצאת בו באותם מצבים שניתן לקדש על חמר מדינה), ומ"מ נראה שבמצבי דחק גדולים יהיה רשאי אשכנזי למהול יין בכמות מים גדולה, ובלבד שיהיה לתערובת טעם ומראה של יין (ומבואר בילקוט יוסף (שם) שאף יוכל להוציא ספרדי בקידוש זה).
[3] משנה ברורה סימן רעא ס"ק נו (ע"פ השו"ע סימן רצו סעיף ב).
[4] כן שמענו מהגר"א נבנצל, הלכה כסדרה פ"ז סעיף כג.