פרק ב

שאלה: האם חייל שאין ברשותו יין יוכל לקדש על שאר משקאות, כגון תה, או קפה וכד'?

תשובה: בגמרא^[1] מובא שהיו אמוראים שקידשו והבדילו על 'חמר מדינה', והיו שנקטו שאין לקדש עליו, וכן נחלקו ראשונים להלכה, כמובא בשו"ע^[2]: "במקום שאין יין מצוי, יש אומרים^[3] שמקדשים על שכר ושאר משקין, חוץ מן המים, ויש אומרים^[4] שאין מקדשין, ולהרא"ש^[5] בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת, ובבוקר יותר טוב לקדש על השכר, שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא, שאם יברך על הפת תחילה אין כאן שום שינוי (שהרי מלבד אמירת הפסוקים אין קידוש היום כולל ברכה מיוחדת), ודברי טעם הם. הגה, וכן המנהג פשוט כדברי הרא"ש. ואם יין בעיר, לא יקדש על הפת".

בהגדרת חמר מדינה נחלקו הפוסקים, יש שבארו^[6] שרק במקום שאין יין מצוי יהיה למשקה מרכזי מעמד של חמר מדינה, ויש שבארו^[7] שכל שרוב שתייתם ממנו חשוב חמר מדינה, ואפילו יש להם יין, מנהג רבים מהספרדים והתימנים^[8] שדוקא כשהוא משכר (כבירה לבנה וכד') חשוב כחמר מדינה, ואילו מנהג חלק מהאשכנזים^[9] שכל משקה חשוב שרגילים לשתותו לכבוד הסעודה או האורחים ולא מפאת צימאון, יש לו דין זה, ובכלל זה מיצי פירות טבעיים ואף תה וקפה, אך לא מים ושאר משקאות קלים (ויש מקילים[10] אף במשקאות קלים חשובים כקוקה קולה וכד').

לפיכך כל שיש יין ברשותו, אין לו לקדש אלא עליו, אולם אם אין יין ברשותו, הרי שכפי שהתבאר^[11], בערב יעדיף לקדש על החלות, מאחר ולדעת רבים ניתן לקדש עליהם (ומ"מ מבואר באחרונים^[12] שאם אין ברשותו בערב אלא חמר מדינה, עדיף שיקדש עליו מאשר ייבטל לגמרי מקידוש^[13]), ואילו בבוקר, מאחר ולא מתאפשר לקדש על החלות, שכן אין היכר כשמברך עליהם בתחילת הסעודה, ומאידך, חובת הקידוש בו היא מדרבנן, יסמוך על הדעות המקילות ויקדש על חמר מדינה (למנהג רבים מהספרדים דוקא בבירה וכד', ואילו מנהג חלק מהאשכנזים להקל אף במיץ פירות טבעי, ובמקום צורך מקילים אף בתה וקפה^[14], (וכן מקילים אף הספרדים^[15] בדלית ברירה בקידוש הבוקר), ויש מקילים בדוחק אף במשקאות קלים חשובים).

ויקפיד לקדש על רביעית (כחצי כוס מצויה) ולשתות כמלוא לוגמיו (רוב רביעית)[16] (ומ"מ כתבו האחרונים^[17] שאם בבוקר אין ברשותו יין, יקדש על פת, ובדלית ברירה אף על מיני מזונות, וכפי שהתבאר בתשובה הקודמת, עיין שם).

[1] פסחים קז ע"א: "אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי, זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא (לא היה בידינו יין ליתן לו להבדיל), אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל, ובת טוות (כלומר, מאחר ולא הבדיל, היה אסור באכילה והלך לישון רעב), למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל, וטעים מידי. לשנה, תו איקלע לאתרין, לא הוה לן חמרא, אייתינא שיכרא. אמר, אי הכי חמר מדינה הוא (משקה חשוב במקום זה), אבדיל וטעים מידי. בעא מיניה רב הונא מרב חסדא מהו לקדושי אשיכרא כו'? אמר להו רב חסדא הכי אמר רב, כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו כו'. לוי שדר ליה לרבי שיכרא בר תליסר מגני, טעמיה והוה בסים טובא, אמר, כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם כו'. תנו רבנן, אין מקדשין על השכר, משום רבי אלעזר בר רבי שמעון אמרו מקדשין".

[2] סימן רעב סעיף ט.

[3] ר"י המובא ברא"ש שם פ"י סימן יז, ועוד.

[4] רמב"ם פכ"ט משבת הי"ז.

[5] שם.

[6] מרדכי שם סימן תריא, הובא במשנה ברורה סימן רעב ס"ק כד, וכן הורה בילקוט יוסף שם סעיף יג. ומ"מ עיין בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סימן כו) שבאר שכיום נשתנו הטבעים ואף במקום שהיין מצוי אין עיקר השתייה ממנו ואין זה מונע משאר משקין להיות חמר מדינה.

[7] רמב"ם שם, הובא בביאור הלכה שם סעיף ט ד"ה 'שמקדשים על שכר' (ע"פ זה הורה החזון איש שבא"י בימינו אין משקה שמוגדר 'חמר מדינה').

[8] שו"ת הלכות קטנות ח"א סימן ט ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג סימן יט, וכן נקט בשו"ע המקוצר סימן סא סעיף י.

[9] שו"ת אגרות משה ח"ב סימן עה ושו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן טז, שכן משמעות הסוגיה והראשונים שדוקא מים ודומיהם אינם בכלל זה.

[10] כן כתב בשו"ת מלומדי מלחמה תשובה פב, וכן הורה לנו הגר"א נבנצל שניתן להקל בכך במקום דוחק גדול, וכן הורה הגר"ד ליאור (הלכה כסדרה פרק יא הערה 21), וכן כתב בשו"ת המורים בקשת סימן 9 בשמם ובשם הגר"מ אליהו.

[11] בתשובה הקודמת.

[12] כף החיים סימן רעב ס"ק נ, ועיין משנה ברורה שם ס"ק כז.

[13] אך לשיטת הגר"ע יוסף אין להקל לענין זה אלא במשקה משכר, ראה ילקוט יוסף שם סעיף טו.

[14] כן מבואר בתשובות הנ"ל (אגרו"מ יבי"א וצי"א), וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה פרק נג סעיף יא.

יש להוסיף שבמקרה זה יש להמתין שהמשקה יתקרר מעט, שהרי בהיותו רותח לא ניתן לשתות ממנו כשיעור בבת אחת.

[15] כן כתב הגר"ע יוסף (בשו"ת יביע אומר שם) שהואיל וענין קידוש זה שתהא ניכרת ושונה סעודת השבת משאר סעודות, לפיכך בדלית ברירה ניתן לסמוך על שיטות הפוסקים שחמר מדינה הינו כל משקה חשוב. וכן מובא בילקוט יוסף סימן רעב סעיף טו.

[16] משנה ברורה שם ס"ק ל, ילקוט יוסף שם סעיף יד. ברם, יש נוהגים להקל ולקדש על משקה חריף בפחות משיעור זה, ולפי שאף למיעוט ממשקה זה יש חשיבות גדולה, וכשיטת הט"ז (סימן רי ס"ק א) שמברכים על מעט יי"ש ברכה אחרונה, ראה אשל אברהם בוטשאש על המג"א סימן רעב ס"ק ו, ושו"ת מהרש"ם ח"א ריש סימן קעה.

[17] משנה ברורה סימן רפט ס"ק י.