צורת הפתח

כה.  צורת הפתח (המורכבת משתי מזוזות וקנה על גביהן) נידונית כמחיצה, וניתן להקיף בה את העיר מכל רוחותיה, ובכך להופכה לרה"י.

כו.  לא ניתן להקיף בצורות הפתח שטח פתוח שאינו מיושב ('בקעה'), לפי שאין דרך לעשות שם פתחים הרבה.

לאור זאת, לכתחילה, לא ניתן להקים עירוב רגיל סביב שטחי אימון וכינוס כשהוא מבוסס על צורת הפתח, אא"כ יש במתחם מבנה קבע כלשהו. עם זאת, ניתן להקיף שטח פתוח במחיצות גמורות משתי רוחות (לכתחילה נגדיות, ובדוחק אף סמוכות. ועיין לעיל סעיף טז בענין האפשרות לבנותן מחוטים אופקיים), ולהשלים בצורות הפתח את שאר רוחותיו[1]. ובדלית ברירה ניתן גם להקיף את השטח בצורות הפתח שהמרחק בין העמודים קטן מעשר אמות[2].

בשעת דחק גדולה ניתן להקל ולהקיף אף שטחי כינוס ומאהלים ארעיים בצורות הפתח, ובהסתמך על דעות מפוסקי דורנו שצוה"פ אינה מועלת בשטח פתוח דוקא כשנקלעו לשם במקרה, ולא אם חונים שם במכוון, ואפילו לימים ספורים[3].  

כז.  הפתח צריך להיות לכל הפחות בגובה עשרה טפחים וברוחב ארבעה טפחים, מאידך, אין הגבלה לרוחב הפתח או לגובהו, לפיכך די בקביעת עמוד אחד בקצה אחד של המתחם ושני בקצהו השני ולמתוח חוט מעליהם[4], יתר על כן, אף אם יש ביניהם עמודים שאינם כשרים לצורת הפתח (כגון שהחוט עובר לצידם ולא עליהם), מ"מ אין צורת הפתח נפסלת בשל כך, ובלבד שהחוט יעבור בקו ישר בין העמודים החיצוניים, ולא יוסט ע"י העמודים האמצעיים.

[1] סימן שסב סעיף י: "אם עשה צורת פתח, אפילו לפירצה יתירה מעשר, מותר כו'. והני מילי בחצר ומבוי שיש בהם דיורין, אבל בבקעה לא מהני בשביל הרוחות על ידי צורת פתח. ולהרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר, אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ (רמ"א - ואז מהני אפילו בבקעה בכל הרוחות)". ומבואר בביה"ל (שם ד"ה 'כשכל הרוחות', ע"פ הטור) שאם יש שתי מחיצות שלימות, ניתן להשלים את השאר בצוה"פ (וכדמצינו במבוי המפולש לרה"ר, שניתן לתקנו בלחיים משני צידיו), ובחזו"א (סימן ע ס"ק יב) הסתפק אם שתי המחיצות מועילות דוקא כשהן נגדיות זו לזו, או אף כשהן ניצבות זו לצד זו.

[2] משנה ברורה שם ס"ק נח וביה"ל שם ד"ה 'אבל בבקעה'.

[3] שו"ת אבן ישראל (ח"ט סימן סג בהערות על המשנה ברורה שם): "ואפשר לומר דשאני שיירה שהוכרחו לשבות באמצע הדרך כיון שבא השבת, וא''כ לולי שבת לא היו רוצים לשבות כאן ולכן לא מקרי הוקף לדירה, אבל אם אחד או ציבור רוצים לדור שבוע אחד בבקעה, שפיר מקרי הוקף לדירה". ועיין עוד באריכות בענין זה בשו"ת משיב מלחמה ח"ב סימן נה, במאמר הר"א שרמן בתחומין ח"ד, ובספר שבת ומועד בצה"ל עמודים שו-שיז.

[4] סימן שסב סעיף י: "אם עשה צורת פתח אפילו לפירצה יתירה מעשר, מותר. ואפילו לא נעץ אלא ארבע קונדיסין בארבע רוחות ועשה צורת פתח על גביהן, מותר כו'. ולהרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפירצה יותר מעשר, אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ".