עירוב שהתקלקל בשבת

נב.  נפסל העירוב בשבת, אין לתקנו, ואפילו באמצעות פעולה שאין בה לכשעצמה איסור שבת (כקשירת קשר 'עניבה' שאינו של קיימא, או כהצבת מחיצה ניידת שהיתה בנויה מבעוד יום), שהרי חל איסור להקים 'מחיצה מתרת' בשבת[1].

עם זאת, בכדי למנוע מכשול מהרבים הקלו לומר לגוי לתקן את העירוב, ואפילו הדבר כרוך בביצוע פעולות האסורות מן התורה[2]. כמו כן, כל עוד לא נפסל העירוב, ניתן לחזקו באמצעות פעולות שאין בהן איסור עצמי, על כן ניתן לייצב מחיצה שהחלה להישמט ממקומה (כמובן מבלי לחברה לקרקע, או לדבר המחובר לקרקע), או לחזק בקשר 'עניבה' חוט עירוב שהתרופף, ואף ניתן לקשור (בקשר 'עניבה') חוט חלופי במקומו.

נג.  נפסל העירוב בשבת ואין אפשרות לתקנו ע"י גוי, יודיעו על כך לזהירים בדבר, אך מוטב להימנע מפרסום הענין ברבים, בשל החשש שבשל הקושי להתנהל במקום ללא עירוב לא יימנעו מלטלטל, ו'מוטב שיהיו שוגגים ולא מזידים'[3].

[1] סימן שטו סעיף א: "אסור לעשות אוהל בשבת ויו"ט אפילו הוא עראי. ודוקא גג, אבל מחיצות מותר. ואין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול".

[2] משנה ברורה סימן רעו ס"ק כה: "ומ"מ מותר לומר לגוי לתקן את העירוב שנתקלקל בשבת כדי שלא יבואו רבים לידי מכשול, וכדאי הוא בעל העיטור לסמוך עליו להתיר שבות דאמירה אפילו במלאכה דאורייתא במקום מצוה דרבים".

[3] שמירת שבת כהלכתה פרק יז סעיף כה, ובאריכות בשו"ת אהלה של תורה ח"ב סימן נד.