פרק ד
שאלה: האם בשעת גיוס חירום בשבת, מותר ליטול עימו תפילין? האם חיילים היוצאים בשבת למארב האורך מספר ימים, רשאים ליטול עימם תפילין, בכדי שיוכלו להניחן בהמשך השבוע?
תשובה: כתב הרמ"א בהלכות שבת[1]: "תפילין אין לטלטלם כי אם לצורך (כלשהו), ושופר אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו", משמע שדין תפילין כשאר כלי שמלאכתו להיתר שלא חל עליו דין מוקצה, אך אין לטלטלו ללא כל סיבה[2].
אלא שקשה מדברי השו"ע בהלכות תפילין[3]: "בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות (לברית בין הקב"ה לישראל), ואם מניחים בהם אות אחר, היה זלזול לאות שלהם", הרי שחל איסור על הנחתן, וממילא לא ניתן לטלטלן.
ונחלקו הפוסקים בביאור ענין זה, יש שהורו[4] שלהלכה חל איסור מוקצה על התפילין, וניתן רק לטלטלן לצורך גופן (כגון בכדי שישמרוהו מן המזיקין[5]) או מקומן (כגון ששכחן בתוך נרתיק הטלית, וזקוק לקחתו לביהכנ"ס[6]), ויש שהורה[7] שעקרונית ניתן להניח תפילין בשבת (ורק אין חובה על כך), וממילא אינן מוקצה.
למעשה כתבו האחרונים[8] שבשעת דחק ניתן להקל בענין טלטול תפילין בשבת, וע"פ זה הורו מפוסקי דורנו[9] שבשעת גיוס חירום בשבת, או ביציאה לפעילות מבצעית הנמשכת מספר ימים כולל שבת (ואפילו יוצא אליה בשבת עצמה), יטול עימו תפילין, וראוי לשאתם תוך כוונה שישמרוהו מן הסכנה ויחזקו את רוחו לעמוד בקשרי המלחמה (ובכך אף נחשב לו כטלטול לצורך השבת, ולא כהכנה משבת שיהיו לו תפילין בחול), ומ"מ עדיף שיניחם קודם השבת בתיק יחד עם חפצים חיוניים שאינם מוקצה, כך שבמידת הצורך יטלטל בשבת את התפילין אגב אותם חפצים[10], ובכך אף יוכל להקל לענין איסור הוצאתם מרשות לרשות והעברתם בכרמלית[11].
[1] סימן שח סעיף ד.
[2] ראה על כך בשו"ע שם.
[3] סימן לא סעיף א, ע"פ הגמרא במנחות לו ע"ב והזוה"ק, ובשו"ת הרשב"א (ח"א סימן סא) ציין שהמניחן בשבת לשם מצוה עובר אף על איסור 'בל תוסיף'.
[4] ט"ז סימן שח ס"ק ג ומג"א שם ס"ק יא.
[5] משנה ברורה שם ס"ק כד, ועיין בגמרא (ברכות כג ע"א) שמוכח ששמירתם חלה אף כשאוחזן בידו מבלי להניחם.
[6] שמירת שבת כהלכתה פ"כ סעיף יד.
[7] ביאור הגר"א סימן שא סעיף ז, ע"פ משמעות הסוגיה שם שכן הלכה אלא שאין מורין כן, ושכן נראה בדברי השו"ע (סימן שא שם) שכתב: "לא יצא בתפילין (לרה"ר), מפני שצריך להסירם כשיכנס לבית הכסא".
[8] ביאור הלכה סימן לא שם ד"ה 'אסור להניח', ילקוט יוסף סימן שח דיני כלי שמלאכתו לאיסור סעיף כא.
(וכל שכן שניתן להרימם אם נפלו לארץ, שאפילו חל עליהם איסור מוקצה, מ"מ נדחה איסור זה מפאת כבודם, וכעין שמצינו בשו"ע (סימן שא סעיף מד): "המוצא תפילין בשבת בבזיון, במקום שאין משתמרין כו', מכניסן זוג זוג דרך לבישה עד שיכניסן כולם").
[9] שמירת שבת כהלכתה פרק מא סעיף לד, ילקוט יוסף סימן שא סעיף מה, שו"ת משיב מלחמה ח"ב סימן עא. וכן כתבו בשו"ת כחיצים ביד גיבור ח"ב ובשו"ת המורים בקשת סימן 18, ובאריכות בשו"ת קשרי מלחמה ח"ד סימן יח, לענין יציאה לפעילות מבצעית האורכת מספר ימים כולל שבת (אמנם בשו"ת מלומדי מלחמה (סימן ע) הורה להימנע מנטילתן בשבת, ובאר שהואיל ואינו מחויב להניחן, אין הכשר המצוה של הנחתן לאחר זמן, מתירה את טלטולן).
[10] עיין בענין זה להלן תשובה יד.
[11] עיין בענין זה לעיל פרק מד תשובה יב.