פרק ו

שאלה: האם מותר לפתוח חלון או דלת של חדר אוכל במוצב, בזמן שהרוח נושבת בחוץ ויש לחוש שתגרום לכיבוי נרות השבת?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנא, נר שאחורי הדלת - פותח ונועל כדרכו ואם כבתה – כבתה (הואיל ואינו מתכוון לכך). לייט עלה רב (קילל את המקל בכך) כו', דהא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות", וכן פסק השו"ע[2]: "נר שמונח אחורי הדלת, אסור לפתוח הדלת שמא יכבנו הרוח".

למרות זאת מצינו ברמ"א[3] שכתב: "מותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט, כדי שיכבה, אבל אסור להעמידו שם, אם כבר הרוח מנשב", וא"כ לדבריו ניתן להקל בפתיחת הדלת כל זמן שאין הרוח נושבת, אולם יש מהאחרונים[4] שחלק ואסר לפתוח אף כשאין הרוח נושבת באותה שעה, הואיל ולא ניתן לצפות מתי תתחדש (מה גם שתנועת הדלת בעצמה עלולה לגרום למשב רוח שיביא לכיבוי הנרות).

לפיכך[5] במקום שהרוח מצויה יש להימנע מפתיחת דלת כנגד הנרות, ומ"מ בשעת דחק ניתן להקל בכך, כל שאינה נושבת באותה שעה, ויפתחנה במתינות ובנחת כך שלא יגרום לכיבוי. והוסיפו האחרונים[6] שמ"מ אין לחוש לרוח המשנה מעט את צורת הלהבה, שכן אין זה כיבוי.

[1] שבת קכ ע"ב.

[2] סימן רעז סעיף א.

[3] בהלכות יו"ט סימן תקיד סעיף ג, ע"פ המהרי"ל הלכות יו"ט אות ה.

[4] מגן אברהם שם ס"ק י.

[5] כן הורו למעשה משנה ברורה סימן רעז ס"ק ג וילקוט יוסף שם סעיף א, ועיין ערוך השולחן שם סעיפים ו-ז.

[6] שמירת שבת כהלכתה פרק יג סעיף לג בשם הגרש"ז אויערבך.