פרק יד

שאלה: כיצד ינהג לוחם ששהה בשטח אויב מספר ימים ולא התאפשר לו להבדיל במוצ"ש?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל והולך בכל השבת (בכל השבוע) כולו, ועד כמה? אמר רבי זירא עד רביעי בשבת", ומבואר שם הטעם, הואיל והימים עד אמצע השבוע שייכים לשבת שעברה, ואילו מיום רביעי ואילך משויכים לשבת הבאה. אולם יש מן הראשונים[2] שגרסו בגמרא בהמשך: "אמר רבא כו' מבדיל והולך כל היום", ונקטו שאף בדיעבד אין להבדיל אלא ביום ראשון, לפי שהיום הולך אחר הלילה וכל יום ראשון נחשב כמוצ"ש.

עוד נאמר בגמרא: "אמר רב יעקב בר אידי אבל לא על האור", כלומר, המבדיל בהמשך השבוע לא יברך על הנר, והיינו לפי שברכה זו תוקנה על בריאת האש שהיתה במוצ"ש, ולא שייך לברכה ביום אחר, וכתבו המפרשים[3] שכל שכן שאין לברך על הבשמים אלא במוצ"ש, שהרי הברכה עליהם תוקנה בכדי להשיב את הנפש הדואבת על יציאת הנשמה היתירה, וא"כ אין שייך לברך ברכה זו בשאר ימים (אולם במוצ"ש ניתן לברך ברכות אלה כל הלילה), ויש להוסיף שגם את הפסוקים שנוהגים לומר קודם הבדלה (שענינם ברכה לקראת השבוע הבא), אין לומר אלא במוצ"ש.

וכן פסק השו"ע[4]: "שכח ולא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל עד סוף יום שלישי, ויש אומרים שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, ודוקא 'בורא פרי הגפן' ו'המבדיל בין קודש לחול', אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במוצ"ש כו', הגה, והעיקר כסברא ראשונה", וכן מנהג האשכנזים והתימנים[5] שמי שנבצר ממנו להבדיל במוצ"ש, רשאי להבדיל עד יום שלישי בשקיעה, ואילו מנהג הספרדים[6] להימנע מהבדלה לאחר יום ראשון, הואיל והדבר תלוי במחלוקת, וספק ברכות להקל.

[1] פסחים קו ע"א.

[2] רי"ף שם כא ע"ב מדפי הרי"ף, וכן נקטו הגאונים.

[3] ראה טור וב"י סימן רצט.

[4] סימן רצט סעיף ו.

[5] שמירת שבת כהלכתה פרק נח סעיף כ, ושו"ע המקוצר סימן סא סעיף יט.

[6] כף החיים שם ס"ק כו, בן איש חי (שנה ב פרשת ויצא אות כג), וכן הורו הגר"מ אליהו בהערותיו לקיצור שו"ע סימן צו הערה כו, והגר"ע יוסף בספר חזון עובדיה ח"ב דיני הבדלה על הכוס סעיף ח (וחזר בו ממש"כ בילקוט יוסף שם סעיף ז, ועיין בהערות שם ובסוף הספר).