פרק י

שאלה: האם ניתן לצאת בהבדלה הנערכת בציבור גדול שלא כולם מצליחים להנות מהנר והבשמים? כיצד ינהג חייל השומע הבדלה באולם גדול וחושש שהבשמים לא יגיעו לידיו במהלך ההבדלה? על אילו דברים יש להקפיד בשעת הבדלה הנערכת בציבור גדול?

תשובה: כפי שהתבאר[1], אין ברכת הנר והבשמים מעכבת בהבדלה, אכן, לכתחילה יש להמתין עד שכל אחד מהשומעים יהנה מהנר ויריח מהבשמים, ומבואר באחרונים^[2] שאף אם הדבר אורך זמן מה, אין בכך משום הפסק באמצע ההבדלה (וראוי במקרים אלה להכין מראש די בשמים ונרות בכדי לצמצם שהות זו), ברם, אם המשיך המבדיל בברכת ההבדלה קודם שהספיקו השומעים להנות מהנר והבשמים, עליהם להאזין לברכתו ולהימנע באותה שעה מעיסוק בנר ובבשמים, ורק בתום ההבדלה יתפנו להריח הבשמים ולהנות מן הנר, ואין צריכים לשוב ולברך עליהם[3], ומ"מ אם משערים מתחילה שלא יספיקו לקיים את ברכות הנר והבשמים כתיקונן, יתכוונו מפורשות בשעת ההבדלה שלא לצאת בשמיעת ברכות אלה מהמבדיל, ובתום ההבדלה יברכו עליהם בפני עצמם^[4].

עוד יש להוסיף שכשההבדלה נערכת במקום רחב, יש להקפיד להתקבץ סביב למבדיל, ולא יהיו מפוזרים בלא קביעות ביניהם, יתר על כן, מאחר והשומעים יוצאים בברכות המבדיל, עליהם להיקבע עימו, ועל כן לכתחילה עליהם לנהוג כמנהג המבדיל, אם הוא יושב - ישבו עימו, ואם הוא עומד - יעמדו עימו[5].

כמו כן יש להעיר שאף בהבדלה הנערכת בציבור גדול ושרבים מעונינים לטעום מן היין, מ"מ על המבדיל להקפיד לכתחילה לשתות מן היין כשיעור רביעית (כחצי כוס מצויה^[6]), שכן יש הנוקטים^[7] שאין שתיית אחרים מצטרפת לשתייתו כשיעור.

[1] בתשובה הקודמת.

[2] עיין משנה ברורה סימן רצז ס"ק יג, ובאריכות בשמירת שבת כהלכתה פרק ס סעיפים כו-כז ופרק סא סעיפים ח, כג.

[3] אולם אם הפסיקו בדיבור (שלא לצורך ההבדלה) קודם שנהנו מריח הבשמים, או מאור הנר, צריכים לשוב ולברך עליהם, כדין כל הפסק בברכות הנהנין והשבח. כן הורו לנו הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור.

[4] וכעין זה ינהג העומד באמצע שמונה עשרה בזמן שנערכת הבדלה בביהכנ"ס, ולא יתכוון לצאת בשמיעת ההבדלה, ומ"מ כתב בשמירת שבת כהלכתה (פרק ס סעיף טז) שבדיעבד יצא יד"ח כל ששמעה בין ברכות התפילה.

[5] ראה שו"ע סימן רצו סעיף ו, משנה ברורה שם ס"ק כז, ושמירת שבת כהלכתה פרק ס סעיף כב.

ועיין עוד תוס' ברכות מג ע"א ד"ה 'הואיל', ביאור הגר"א שם, ומשנה ברורה סימן רעא ס"ק מו ושער הציון שם, שלכתחילה כשמוציא אחרים, יקפידו כולם לשבת, ברם, כידוע מנהג האשכנזים לא להקפיד בכך, ואף כשעורכים הבדלה בציבור, עורכים אותה בעמידה, וכן באר החזון איש (סימן יח ס"ק ט) שדוקא בברכת הנהנין יש להיקבע יחד, ואילו בברכת המצוות מספיקה כוונת המוציא והיוצא לצאת בה ידי חובה.

[6] עיין לעיל סוף תשובה ה ובהערה שם שבארנו שבגלל הצורך לברך ברכה אחרונה על שתיה זו, לפיכך לכתחילה, בשונה מקידוש, אין להסתפק בשתיית מלוא לוגמיו בהבדלה אלא צריך לשתות כשיעור רביעית.

כוס מצויה הינה בעלת תכולה של כ-200 סמ"ק, רבים נוקטים ששיעור רביעית הינו 86 סמ"ק (כמנין 'כוס' בגימטריה), ויש מחמירים להצריך 150 סמ"ק (כמנין 'כוס הגון' בגימטריה), עיין שמירת שבת כהלכתה פרק מז סעיף ט וילקוט יוסף סימן רעא סעיף כג.

[7] ראה שו"ע סימן רעא סעיף יד ושמירת שבת כהלכתה פרק סא סעיף לז.

יש להוסיף שפעמים במקרים אלה אין כוונת השומעים לשתות מן היין, ועל כן אף שענו על ברכת היין של המבדיל, מ"מ אם התאפשר להם לטעום מן היין, עליהם לחזור ולברך עליו.