פרק ט

שאלה: האם ניתן לערוך הבדלה במארב בלא לברך על הנר? כיצד ינהג חייל שיש לו יין להבדלה אך אין ברשותו נר ובשמים ויודע שיזדמנו לו בהמשך הערב? וכיצד ינהג במצב הפוך שיש בידו נר ובשמים אך היין יגיע לידו רק לאחר זמן?

תשובה: עיקר ההבדלה היא ברכת 'המבדיל' שמפאת חשיבותה תיקנו לסמוך לה ברכה על היין, ואילו ברכות הנר והבשמים אינן קשורות קשר מלא להבדלה, שכן ברכת הנר תוקנה על בריאת האש במוצ"ש[1], וברכת הבשמים תוקנה להשיב את הנפש הדואבת על אובדן הנשמה היתירה בצאת השבת[2].

ואכן מסופר בגמרא[3]: "רבי מפזרן (כשראה אור ברך עליו, וכשהביאו לו בשמים לאחר זמן ברך עליהם), רבי חייא מכנסן (ברך את כל הברכות יחד על הכוס). אמר רבי יצחק בר אבדימי אף על פי שרבי מפזרן, חוזר וסודרן על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו". ובמקום אחר נאמר בגמרא[4]: "אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצוות. אמר רבי זירא מריש הוה מהדרנא, כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב - אנא נמי לא מהדרנא, אלא אי מיקלע לי ממילא – מבריכנא", ומבואר בראשונים[5] שכן הדין אף לענין בשמים שאם אין לו, אין צריך לחזר אחריהם, וכן פסק השו"ע[6] שאין צריך לחזר אחריהם, והוסיף הרמ"א[7] (לאידך גיסא): "הגה, מי שאין לו כוס להבדיל, כשרואה האש מברך עליו, וכן הבשמים", ומ"מ מבואר באחרונים[8] שאם משער שתגיע לו כוס בהמשך הלילה, ראוי להמתין ולסדר את כל הברכות על הכוס.

[1] ראה פסחים נד ע"א : "במוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור", וביתר אריכות בשו"ת ציץ אליעזר ח"א סימן כ פרק יג.

[2] ראה תוס' ביצה ל"ג ע"ב ד"ה 'כי הוינן', וביתר אריכות בשו"ת שרידי אש ח"א סימן כט.

[3] פסחים נד ע"א.

[4] ברכות נג ע"ב.

[5] רא"ש ברכות פ"ח סוף סימן ג.

[6] בסימן רצז סעיף א שא"צ לחזר אחר בשמים, ובסימן רצח סעיף א שא"צ לחזר אחר הנר.

[7] סימן רצח סעיף א.

[8] משנה ברורה שם ס"ק ד, ע"פ רע"א, ואף שיהנה מאור נרות קודם שיבדיל, שכן מצינו שנהגו להתפלל לאור הנר ולערוך את ההבדלה רק לאחר מכן.