פרק ז

שאלה: האם ניתן בשעת דחק לברך בהבדלה על נר יחידי? ומה דין ברכה על תנור חימום או להבת כיריים שהודלקה לצורך בישול? האם חיילים שאין ברשותם נר יוכלו לברך על נורה חשמלית?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבא כו', כי מטא לאבדולי קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא, אמר ליה למה לך כולי האי, הא מנחא שרגא כו'? אמר ליה לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר".

ופסק השו"ע[2]: "מצוה מן המובחר לברך על אבוקה (שאורה רב), ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה, צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית. הגה, ונר שיש לו שתי פתילות מיקרי אבוקה", ומבואר באחרונים[3] שאם אין לו אבוקה, רשאי לקחת שני נרות או שני גפרורים ולקרב שלהבותיהם זו לזו, ברם, בדלית ברירה רשאי אף לברך על נר יחידי (או על להבת מצית), שהרי הדלקת אבוקה אינה אלא מצוה מן המובחר.

עוד נאמר בגמרא[4]: "תני חדא, אור של כבשן (להכנת לבנים) מברכין עליו, ותניא אידך, אין מברכין עליו, לא קשיא, הא (דאין מברכין) – בתחילה (בשלב שהאש נועדה לשריפת הסיד), הא (דמברכין) – לבסוף (כשהבעירו שם אש לצורך תאורה). תני חדא, אור של תנור ושל כיריים מברכין עליו, ותניא אידך, אין מברכין עליו, לא קשיא, הא (דאין מברכין) – בתחילה (בשלב שהאש נועדה לבישול), הא (דמברכין) – לבסוף (כשהבעירו אש לתאורה). תני חדא, אור של בית הכנסת ושל בית המדרש מברכין עליו, ותניא אידך, אין מברכין עליו, לא קשיא, הא (דאין מברכין) - דאיכא אדם חשוב (שהאש נועדה לכבודו), הא (דמברכין) - דליכא אדם חשוב (שהאש נועדה לתאורה)", הרי שאין לברך אלא על להבה שהודלקה למאור, אך כל שהודלק לחימום, בישול, או למצוה וכבוד, אין מברכים עליו, וכן פסק השו"ע[5], והעירו האחרונים[6] שלכתחילה אין לברך על נר זה אף כשמשמש גם למאור, ויתר על כן, אפילו הודלק לחימום וכעת משתמשים בו רק למאור, מ"מ לכתחילה יש לכבותו ולשוב ולהדליקו לשם הבדלה. ברם, בשעת דחק ניתן להקל בכך.

ולענין ברכה על מאור חשמלי, כידוע הסכמת פוסקי דורנו שבהדלקת נורה חשמלית יש משום הבערה, הואיל ותנועת החשמל מבעירה את חוט הלהט, ולפי זה ניתן אף לברך על נורה זו "בורא מאורי האש", ואכן כך מצינו שנהגו מגדולי ישראל[7] (אך אין בכלל זה נורות פלאורוסנט וכד', שאין בהם חוט להט[8]). אולם יש מפוסקי דורנו[9] שפקפקו בכך, לפי שנאמר בירושלמי[10]: "נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא (זכוכית) - רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת, לעולם אין מברכין עליה, עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה", וכן נפסק בשו"ע[11], ובארו האחרונים[12] הטעם לפי שהתקנה היתה לברך במוצ"ש דוקא על אש גלויה כתחילת בריאתה, ועל פי זה לא ניתן לברך על נורות חשמל, שהרי חוט הלהט נמצא בתוך זכוכית ואין רואים אותו באופן ישיר (וכל שכן שאין לברך על נורות חשמל שזכוכיותיהן אינן שקופות[13]).

למעשה, לכתחילה יש להימנע מברכה על תאורה חשמלית, אולם במקום צורך ניתן להקל בנורת להט, אך לא בנורת פלאורוסנט, שאינה אש.

[1] פסחים קג ע"ב.

[2] סימן רצח סעיף ב.

[3] שמירת שבת כהלכתה פרק סא סעיף כו, שכן מוכח מהמשנה ברורה שם ס"ק ו.

[4] ברכות נג ע"א.

[5] סימן רצח סעיפים ט-יב.

[6] עיין ביאור הלכה שם סעיף יא ד"ה 'נר ביכנ"ס', שמירת שבת כהלכתה פרק סא סעיף כז.

[7] ראה שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן לח אות ד שכן נהג הגר"ח מבריסק, וראה שם חלק טו סימן ג אות ה שכן נהגו הגרח"ע גרודזנסקי והגר"י אברמסקי, ועשו כן בכדי לחדד את ההכרה שחל איסור גמור להשתמש בחשמל בשבת, ועיין שו"ת משפטי עוזיאל ח"א סימן ח וח"ג סימן לח ושו"ת ציץ אליעזר ח"א סימן כ פרק יג שהורו כן למעשה.

[8] ראה שמירת שבת כהלכתה פרק סא סעיף לב, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן צו הערה כב, וספר החשמל לאור ההלכה סימן ג פ"ח, ועיין שו"ת יביע אומר ח"א סימן יז אות יא.

[9] עיין באריכות בשו"ת יביע אומר ח"א סימנים יז-יח, ובאנציקלופדיה תלמודית ערך 'חשמל' אות ד. ועיין עוד שו"ת הר צבי (או"ח ח"ב ס"ס קיד) שאסר לברך לפי שהנורה היא מתכת מחוממת ואינה אש.

[10] ברכות פ"ח ה"ו.

[11] סימן רצח סעיף טו.

[12] ביאור הלכה שם ד"ה 'או בתוך אספקלריא', ומטעם זה שונה דין ברכת הנר שאין לברך אלא על ראייה ישירה, מדין ערוה בעששית שאין לקרות ק"ש כנגדה הואיל וסוף סוף נראית דרכה.

ברם, דעת הרשב"א (ברכות נג ע"ב) שכל שהשלהבת נראית בשופי, מברכים עליה אף כשמונחת בעששית, והירושלמי אסר אספקלריא באופן שאינו רואה ונהנה ישירות מן השלהבת (עיין מג"א שם ס"ק כ).

[13] ראה שמירת שבת כהלכתה שם.