פרק ו

שאלה: האם במקום צורך ניתן לברך את ברכת הריח על תפוחים או תבלינים וכד'? ומה דין דאודורנט וכד'?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אין מברכין על הבשמים של מתים" – "מאי טעמא כו'? לעבורי ריחא הוא דעבידי (נוצרו לסילוק ריח רע, ואין מברכים אלא על בשמים שעשאום להפצת ריח טוב)".

וכן פסק השו"ע[2]: "אין מברכין על הריח אלא אם כן נעשה להריח, הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמיטה, שאינם אלא להעביר סירחונו של מת כו', וכן אין מברכין על בשמים  של בית הכיסא ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא", ומבואר באחרונים[3] שכן הדין במטהרי אויר ודאודורנטים למיניהם, מה גם שיש הנוקטים[4] שאין לברך על ריח מלאכותי המופק בתהליך כימי מחומרים שאין ריחם העצמי טוב.

עוד נאמר בגמרא[5]: "אמר מר זוטרא האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא, אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות", והעירו הראשונים[6] שדוקא כשנוטל פרי להריחו מברך ברכה זו, אך אם נטלו לאוכלו, אין מברכים על הריח, וכן פסק השו"ע[7]: "ואם היה פרי ראוי לאכילה, מברך הנותן ריח טוב בפירות. והני מילי כשנטלו להריח בו או לאוכלו ולהריח בו, אבל אם נטלו לאוכלו ולא נתכוון להריח בו, אע"פ שהוא מעלה ריח טוב, אינו מברך", אכן למעשה רבים נמנעים כיום מלברך על ריח פירות, הואיל ואין בריחם בכדי שיעור הנאה, אך בתבלינים וכד' שריחם ניכר, המנהג לברך עליהם, אלא שמאחר ועומדים לאכילה, יש להקפיד לנוטלם לשם ריח (ויש מן האחרונים[8] שנקטו שאין לברך על ריח צמחים וכד' אלא אם כן ייחדן לריח בלבד, וע"פ זה יש שנהגו לייחד את הבשמים להבדלה שיהו מיוחדים לריח)[9].

[1] ברכות נג ע"א.

[2] סימן ריז סעיף ב.

[3] משנה ברורה שם ס"ק יא, ספר וזאת הברכה פרק יט.

[4] ראה משנה ברורה (סימן רטז ס"ק כה) שבאר שאין לברך על ריח שמן זית "הנותן ריח טוב בפירות", לפי שהריח נוצר ע"י פעולת האדם ולא ניתן בו מתחילת ברייתו, ומ"מ כתב שם שיברך "בורא עצי בשמים" הואיל והוטבע הבושם בטבעו של הזית. ועיין שמירת שבת כהלכתה (פרק סא סעיף יב ובהערה שם) ובספר וזאת הברכה (שם ובבירור הלכה סימן מג) שבריח סינטטי יותר יש להסתפק, שהרי הריח אינו ממש מוטבע בחומר.

[5] שם מג ע"ב.

[6] תוס' שם ד"ה 'האי מאן דמורח'.

[7] סימן רטז סעיף ב.

ועיין שער הציון (סימן ריז ס"ק טז) שהעיר שכן הדין בפרי שנועד לאכילה, אך בבשמים שנעשו להעביר ריח רע, אפילו נטלם להריח בהם אין מברך, וכ"כ בספר וזאת הברכה שם בשם רבים מפוסקי דורנו.

[8] חזון איש או"ח סימן לה, שכן אף דעת הגר"א (שם בסוף הסימן) שאין מברכים אלא אם עיקרו עומד להריח, וראה שמירת שבת כהלכתה שם סעיף יא. אכן דעת המשנה ברורה (סיצן רצז ס"ק י) כפשט דברי השו"ע שכל שנוטלו להריח, מברך עליו, ואף כשעומד לאכילה, וכן כתב בספר וזאת הברכה (שם) בשם הרבה מפוסקי דורנו.

[9] ואגב יש להוסיף שאם מסתפק אם יש ריח טוב במין שלפניו, רשאי לנסותו ולהריחו תחילה, וכדין טעימת מאכל שפולטו לאלתר, ראה שו"ע סימן רי סעיף ב, כף החיים סימן רטז ס"ק ג, ילקוט יוסף סימן רצז סעיף ה, שו"ע המקוצר סימן סא סעיף יב, וספר וזאת הברכה שם.