פרק ד

שאלה: האם מותר לפתוח את ברז עוקב המים במאהל שלא הוקם בו עירוב, למרות שבכך יגרום להזרמת מים חוץ לד' אמות בכרמלית? האם מותר ליטול ידיים בעמדה או על גבי רכב (רה"י), למרות שהמים יזרמו משם לכרמלית?

תשובה: נאמר בגמרא[1] (לענין ספינה המפליגה בים): "אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין כו', שופכין דידיה היכי שדי להו כו' (כלומר, כיצד ניתן להטיל את מי השפכים מהספינה שדינה רה"י אל הים שדינו כרמלית)? דשדי להו אדופנא דספינה (ומן הדופן יזרמו מעצמם לים). והא איכא כחו (כלומר, הלא סוף סוף מביא להטלתם לים)? כחו בכרמלית לא גזרו".

מאידך נאמר במקום אחר[2]: "גזוזטרא שהיא למעלה מן המים, אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים" - "אמר רבה בר רב הונא, לא שנו אלא למלאות, אבל לשפוך (מהגזוזטרא לים), אסור (לפי שהשפכים יזרמו אל מחוץ למחיצה)", וא"כ מוכח שחל איסור אף על הוצאה מכחו לכרמלית.

ונחלקו ראשונים ביישוב ענין זה, יש שכתבו[3] שדוקא בשפיכה מספינה לים הקלו, ואילו בשאר מקומות אין להקל, דגזרו כחו בכרמלית אטו כחו ברה"ר, ויש שכתבו[4] שמשמעות הגמרא "כחו בכרמלית לא גזרו", שבכל כרמלית ניתן להקל (ומשמע שנקטו שהסוגיות חלוקות).

וכן נחלקו הפוסקים, בשו"ע נפסק[5]: "ומימיו יכול לשפוך על דופני הספינה והם יורדים לים, דכיון דלא זרק להו להדיא לים אלא מכחו הם באים, כחו בכרמלית לא גזרו". ואילו הרמ"א כתב[6]: "וי"א דאין חילוק בין כרמלית לרשות הרבים. ודוקא כרמלית שהיא תוך העיר, דמיחלף ברשות הרבים עצמה, אפילו בזמן הזה דלית לן רשות הרבים, אבל כרמלית שהיא מחוץ לעיר, או חצר שאינה מעורבת, שרי".

וא"כ במסגרת צבאית השוהה מחוץ לעיר, מותר לשטוף ידיים וכד' ברה"י למרות שיזרמו משם לכרמלית, וכן מותר לשוטפם בכרמלית למרות שיזרמו שם אל מחוץ לד' אמות, ואין לחוש שיבואו להקל בשל כך ברה"ר (אלא שיש להיזהר משפיכת מים בקרקע זרועה, או שעומדת לכך, ומשום איסורי זורע וחורש[7]).

מעבר לכך יש להוסיף שלכאורה חל איסור על פתיחת ברז של עוקב מים העומד בכרמלית, הואיל וכידוע שטח מרכז העוקב גדול מד' על ד' וגובהו למעלה מי' טפחים, כך שהפותח את הברז נמצא מזרים מים מרה"י לכרמלית. ברם, למעשה אין לחוש לכך, שכן אפשר[8] שהעוקב אינו מוגדר כמוקף מחיצות בגובה י', שהרי חלקן העליון של דפנותיו מעוגלות בשיפוע הקטן מ- 25 מעלות, ושיפוע מתון כזה אינו נידון כמחיצה. יתר על כן, אפילו נדון את העוקב לרה"י, עדיין יש להתיר את פתיחת הברז בשבת, לפי שהמים מוזרמים החוצה דרך צינור, וכתבו מפוסקי דורנו[9] שצינורות המים נידונים כמקום פטור, ומפורש ברמ"א הנ"ל: "ואם הצינור למעלה מי', שעוברים המים דרך מקום פטור לכרמלית, יש להקל", דהיינו, לכו"ע לא גזרו על כחו בכרמלית כשמזרים את המים לשם דרך מקום פטור.

[1] שבת ק ע"ב.

[2] ערובין פח ע"א.

[3] תוס' שבת שם ד"ה 'כחו בכרמלית', ועוד.

[4] רשב"א ערובין שם, שכן נקטו הרמב"ם והראב"ד.

[5] סימן שנה סעיף א.

[6] סימן שנז סעיף ג.

[7] עיין בענין זה לעיל פרק לז תשובה ד.

[8] כן כתב בספר משכיל אל דוד סימן ו.

[9] חזו"א סימן קד ס"ק ב, שמטעם זה נוהגים כיום להזרים מים ומי ביוב בצינורות העוברים לרשויות אחרות, שכן על הצינורות בימינו חל דין מקום פטור (שכן אין בפתחיהם ד' על ד', ואף לא ניתן לראותם כחורי הרשות אליה פתוחים, שהרי הצינורות חסומים ואינם ראויים לשימוש בני אותה רשות), וכפי המבואר ברמ"א, אין להחמיר בהוצאה מכחו לכרמלית דרך מקו"פ. ועיין עוד בענין זה בשו"ת מהרש"ג ח"ב סימן כה, בספר חשוקי חמד שבת קא ע"א, ובספר שבת ומועד בצה"ל בפרק 'השימוש במים שבמיכלים במקום שאין עירוב'.