פרק ז

שאלה: האם מנין חיילים שהחלו לומר 'אשרי' קודם שהתקבצו כולם, רשאים בבוא העשירי להתחיל מיד בקדיש?

תשובה: כתב הרמ"א[1]: "אין לומר 'אשרי' שקודם מנחה אלא כשיש מנין בבית הכנסת, כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה". ובארו האחרונים[2] הטעם, הואיל ונאמר בגמרא[3]: "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל", שאין מן הראוי לבוא לפני המלך ולאלתר לבקש על צרכיו, לכך תיקנו חכמים לומר 'אשרי' קודם התפילה, והואיל ואין אמירת קדיש אלא אחר תפילה או לימוד בציבור, לפיכך כתב הרמ"א שאין לומר 'אשרי' אלא כשיש מנין בבית הכנסת.

אכן אם כבר אמרו 'אשרי', כתבו רבים מהפוסקים[4] שיאמרו איזה מזמור ביחד או ג' פסוקים אחרונים של 'אשרי' דהיינו מ'שומר ה' את כל אוהביו' וכו', ואז רשאי הש"ץ לומר הקדיש, ומנהג התימנים[5] במקרה זה לומר קדיש לאלתר.

סיכום: אין לומר 'אשרי' קודם שיתקבץ מנין, אולם אם זמנם דחוק, יתחילו 'אשרי' מיד, ולכשיתקבץ מנין יאמרו מספר פסוקים יחדיו (כגון מ"שומר ה' את כל אוהביו") ולאחריהם יאמר הש"ץ קדיש, וכשזמנם דחוק ביותר, יאמר הש"ץ בקול פסוקים אלו והציבור ישמע, ולאחריהם ימשיכו מהקדיש ואילך.

[1] סימן רלד סעיף א:

[2] ערוך השולחן שם סעיף א:

[3] ברכות לב ע"א:

[4] משנה ברורה שם ס"ק ה, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן סט הערה ו, וראה משנה ברורה סימן נה ס"ק ב. ובמשנה ברורה מהדורת "דרשו" סימן רלד הערה 5 ובפסק"ת סימן רלד הערה 9 כתבו, שדי אם הש"ץ יאמר את שלש הפסוקים בקול והציבור ישמע:

[5] שו"ע המקוצר סימן נ סעיף ז: