הקדמה

"אמר רבי חלבו אמר רב הונא[1]: לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, שנאמר[2]: "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וכו', ענני ה' ענני"".

ובארו המפרשים[3] הטעם, מפני שתפילת השחר זמנה ידוע בבוקר בקומו ממיטתו יתפלל מיד קודם שיהא טרוד בעסקיו, וכן של ערב בלילה זמנה ידוע בבואו לביתו והוא פנוי מעסקיו, אבל של מנחה שהיא באמצע היום בעוד שהוא טרוד בעסקיו צריך לשום אותה אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל אותה, ואם עשה כן שכרו הרבה מאד.

עוד כתבו[4] שהמנחה של בין הערביים היא העבודה האחרונה של היום וחביבה ורצויה כמו תפילת נעילה ביוהכ"פ ולכן אז הוא העת רצון, וכן אמר דוד[5]: "תכּון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב", הרי שמנחת ערב היא החביבה יותר.

[1] ברכות ו ע"ב:

[2] מלכים א יח לו-לז:

[3] טור סימן רלב:

[4] ערוך השולחן שם:

[5] תהילים קמא ב: