פרק יג

שאלה:האם חייל שנשא עמו תפילין באימון בגשם שוטף וכד', רשאי לסמוך על חזקת כשרותן ולהמשיך להניחן בברכה, או שמא חלה עליו חובה לשולחן לבדיקה?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "תפילין יש להם בדיקה (כלומר, ניתן לבודקן אם נכתבו בכשרות), ו(אעפ"כ) אין ניקחין אלא מן המומחה (רא"ש[2] – ולא יקחם ממי שאינו מומחה ויסמוך על כך שיבדקן, לפי שיש לחוש שיתעצל בבדיקתן)", וכן פסק השו"ע[3]: "(תפילין) אין נקחין אלא מן המומחה שבקי בחסירות ויתרות".

כתב הרמב"ם[4]: "הכותב תפילין כו' ובדקן והחזירן לעורן, לעולם אינו צריך לבודקן פעם אחרת ואפילו לאחר כמה שנים, שכל זמן שחיפוין שלם הרי הן בחזקתן ואין חוששין להן שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה".

ברם, מבואר בראשונים[5] שתפילין שאין מניחין אותן בקביעות, הרי שיש לחוש שהתעפשו ולכך יש לבודקן אחת לשלוש וחצי שנים, והוסיפו האחרונים[6] שאם רק נרטבו התפילין במים, אין צריך לחשוש, ורק אם נישרו במים, יש לחשוש, ו"כל שחיפויין שלם, הרי הן בחזקתן מן הדין". ובמקרים שקיים חשש גדול לכשרותן, כל זמן שלא בדקן יניחן בלא ברכה.

יש מן האחרונים[7] שכתבו שנכון לבדוק מידי פעם אף תפילין שלא איתרע חזקת כשרותן, שמא התקלקלו בשל לחלוחית זיעה וכד', ומנהג חסידים ואנשי מעשה לבודקן בימי חודש אלול[8], אולם יש מפוסקי דורנו[9] שכתבו שבתפילין שלנו העשויות בהידור ובחוזק ניתן לסמוך בשופי על חזקתן, ואדרבה לעיתים עצם הפתיחה לבודקן עלולה לגרום פגיעה בהן.

סיכום: מעיקר הדין, תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכים בדיקה אלא אם כן קיימת סיבה לחוש  לפגיעה בהן, כגון ששהו בתנאי אקלים קשים, או שהיו מונחות זמן רב מבלי שהשתמשו בהם ויש לחוש שהתעפשו. יש המורים שבמידה וקיים חשש משמעותי לכשרותם, כגון שנישרו במים רבים, אין לברך על  הנחתן קודם שיבדקם.

  תפילין שנחבטו והתקלקלה צורת ריבוען, פסולים, אולם אם ריבוען ניכר ורק נפגמו מעט, כשרים. למעשה במקרים אלו יש להיוועץ במורה הוראה, ומ"מ עד שתתבאר כשרותם, יניחם בלא ברכה.

[1] מנחות מב ע"ב:

[2] הלכות תפילין סימן לא:

[3] סימן לט סעיף ח:

[4] פ"ב מתפילין הי"א, וכן פסק השו"ע שם סעיף י:

[5] טור בשם הגאונים, וכן פסק השו"ע שם:

[6] משנה ברורה שם ס"ק כו, שו"ע המקוצר סימן ט סעיף לו:

[7] משנה ברורה שם:

[8] ראה שו"ת יחוה דעת ח"א סימן מט, ילקוט יוסף סימן כה סעיף יג:

[9] הליכות שלמה פ"ד סעיף לו: