פרק א

שאלה:כיצד ינהג חייל הנמצא בתרגיל לחימה מתמשך וכד' ואין באפשרותו להניח תפילין אלא קודם שיאור היום?

האם לוחם בקומנדו הימי היוצא לאימון ימי הנמשך משעה קודם עלות השחר עד חצות הלילה שלמחרת, רשאי להניח תפילין לפני צאתו?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "תניא, "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" - "ימים" ולא לילות כו', דברי רבי יוסי הגלילי (הסובר שהפסוק מתייחס לענין מצות תפילין המוזכרת קודם לכן, ולפיכך נוקט שמצות תפילין נוהגת דוקא ביום), רבי עקיבא אומר לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד כו' (כלומר, הפסוק מתייחס לדעת רבי עקיבא לענין מצות הקרבת קרבן פסח המובאת בהרחבה בפרשייה הקודמת, ואילו מצות תפילין אינה מוגבלת דוקא ליום)".

ברם, למעשה מבואר בגמרא[2] שאף לנוקטים כרבי עקיבא אין להניח תפילין בלילה מחשש שיירדם ויבוא לידי זלזול בקדושתן, וכן פסק השו"ע[3]: "זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, בריחוק ד' אמות, ויכירנו (והוא כ־50-60 דקות לפני הנץ החמה[4]). אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם".

עוד נאמר בגמרא[5]: "היה משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו (אם לא יניחן עליו. וכן שאר חששות, כגון ששורר קור עז וחושש שלאחר זמן יקשה עליו להפשיל שרוולו) – מניחן, וכשיגיע זמנן ממשמש בהן ומברך עליהן". יש מן הראשונים[6] שבאר שהברייתא נוקטת כדעה שחל איסור להניח תפילין בלילה, ולפיכך אף בשעת הדחק אינה מתירה לברך אלא משיאור היום, ולפי זה, להלכה שמעיקר הדין מותר להניח תפילין בלילה – יהיה מותר במקום צורך אף לברך על התפילין קודם שיאור היום. אך רבים מן הראשונים[7] בארו שברייתא זו נוקטת שמעיקר הדין מותר להניח תפילין בלילה, ואעפ"כ מאחר שלמעשה אסרו זאת חז"ל, לפיכך אף בשעת הדחק אין לברך קודם שיאור היום, ורק ליוצא לדרך הקלו להניחן הואיל ואין לחוש שיירדם.

וכן פסק השו"ע[8]: "היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה, מניחן, וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך[9], דליכא למיחש שמא יישן בהם, כיון שהשכים ויצא לדרך" (וכתבו הפוסקים שכל היתר זה דוקא למהלך ברגליו וכד' שאין לחוש שתיפול עליו שינה, אך אם יש לחוש שיירדם - אין היתר לנהוג כן).

לפיכך חייל היוצא לדרך קודם שיאור היום יניח תפילין בלא ברכה, ויימנע מלשבת בכדי שלא תחטפנו שינה, וכשיגיע זמנן ימשמש בהן ויברך. אולם אם אין באפשרותו להישאר עטור תפילין עד שיאור היום, יניחן בברכה אם יודע שלא יתאפשר לו להניח תפילין משך כל היום[10].

      סיכום: תחילת זמן הנחת תפילין כ- 50-60 דקות קודם הנץ החמה. היוצא לדרך קודם לכן ומסיבה כלשהי לא יוכל להניחן בזמנן, אך באפשרותו להניחן עתה ולהישאר עטור  בהן עד הגיע זמנן, רשאי להניחן מבעוד לילה בלא ברכה, ולכשיגיע זמנן ימשמש בהן ויברך, ובלבד שכל זמן שהן עליו יימנע מלשבת וכד׳, בכדי שלא תחטפנו שינה. אולם אם אין באפשרותו להישאר עטור תפילין עד שיאור היום, יניחן בברכה אם יודע שלא יתאפשר לו להניחם משך כל היום.

[1] מנחות לו ע"ב:

[2] בגמרא (שם) מסופר שרבינא ראה את רב אשי עטור בתפילין בלילה אלא שמ"מ לא הורה כן ברבים מחשש שיירדמו עם התפילין, לדעת רבים מן הראשונים (רי"ף הלכות תפילין ט ע"א, רמב"ם פ"ד מתפילין הי"א) רב אשי רק נמנע מלחלוץ את התפילין עם חשיכה אולם אף לשיטתו אין להניח לכתחילה תפילין בלילה, אולם יש מן הראשונים (רש"י שם, רבינו יונה ברכות ד ע"ב מדפי הרי"ף) שנקטו שע"פ דין מותר אף להניח תפילין בלילה ורק אין מורין כן לרבים:

[3] סימן ל סעיפים א - ב:

[4] גדרי זמני היום וחישוביו נידונו באריכות ע"י גדולי הדורות ושיטות שונות ומורכבות נאמרו בדבר שמסיבות מובנות לא ניתן במסגרת חיבור זה להביאם, יש שקבעו ששיעור 'משיכיר את חבירו' חל 66 דקות קודם הנץ ויש שקבעו השיעור 60 דקות קודם הנץ, יש ששיערו 55 דקות קודם הנץ ויש ששיערו 52 דקות קודם הנץ, ויש אף שאיחרוהו עד 42 דקות קודם הנץ. וראה עוד בהקדמה ללוח זמני היום בסידור צה"ל ובספר הצבא כהלכה תחילת פרק מג. את שיעור הזמן של כשעה לפני הנץ ציינו ע"פ רוב השיטות המקובלות, אך למעשה יש לנהוג ע"פ הלוחות, ועיין עוד בהרחבה בנספח שבסוף הספר:

[5] שם ע"א:

[6] ב"י בדעת רבינו פרץ המובא בטור:

[7] ב"י בדעת הרי"ף (הלכות תפילין ח ע"ב מדפי הרי"ף) והרא"ש (הלכות תפילין סימן טז):

[8] שם סעיף ג:

[9] ובדיעבד אם ברך בלילה - אינו חוזר ומברך. משנה ברורה שם ס"ק יג. וע"ש ביאור הלכה ד"ה 'וכשיגיע זמנן':

[10] שו"ת קשרי מלחמה ח"א סימן ב. וראה בשו"ת אגרות משה (ח"א סימן י וח"ד סימן ו) שכתב לחדש שבשעת דחק ואונס, כגון פועל הנאלץ לצאת למלאכתו מבעוד לילה, ולא יהיה באפשרותו להניח תפילין במשך היום, ניתן לסמוך על דעת הראשונים המקילה ולהניח בלילה בברכה, והסכים לכך הגר"א נבנצל. ועיין עוד ילקוט יוסף שם סעיף ב, ובספר הצבא כהלכה פרק מג סעיף ב ובאריכות בהערה שם בשם הגר"ש דבילצקי שניתן להקל בשעת דחק גדולה ולהניח בברכה מעלות השחר: