פרק ז

שאלה: מוצב שבו מבנה בית כנסת קטן, האם ניתן לצרף למנין את העומדים מבחוץ?

האם כאשר יש מנין מתפללים בתוך ביהכנ"ס, צריכים שאר החיילים להידחק לתוכו בכדי שיחשבו לחלק מן הציבור או שמא רשאים להתפלל סמוך לו?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח הציבור עמהם".

יש מן הראשונים[2] שלמד מהמשנה[3] לענין זימון "שתי חבורות שהיו אוכלות כו' בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון", שאף לענין צירוף למנין תועיל ראייה שרואין זה את זה ואפילו אינם במקום אחד, וכן נראה בשו"ע שפסק[4]: "מי שעומד אחורי ביהכנ"ס כו' ומראה להם פניו משם – מצטרף עמהם", וכן הורו פוסקי אשכנז[5] בשעת דחק. אולם יש מן הפוסקים[6] שחלקו על עיקר דימוי זה ונקטו שאין מצטרפין למנין אא"כ כל העשרה נמצאים במקום אחד, וכן מנהג הספרדים[7] והתימנים[8].

עוד כתב בשו"ע[9]: "היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות (וכדברי רבי יהושע בן לוי[10] שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים), וי"א שצריך שלא יהא מפסיק דבר שאינו נקי". העולה מדבריו שלהצטרף למנין קיים קל יותר ויכול לענות אף כשנמצא ברשות אחרת.

יש מן הפוסקים[11] שנקטו שבמצבים אלה תהיה לו אף מעלת תפילה בציבור, ויש שנקטו[12] כן דוקא בחדר הסמוך ופתוח לביהכנ"ס, ואילו בשאר מקומות רק רשאי לענות עמהם לדבר שבקדושה אך לא חשוב כמתפלל עמהם.

למעשה, פשוט שלכתחילה יש להתפלל באותו חדר עם הציבור, אך במקום דחק ניתן להקל להתפלל סמוך אליהם ועדיף שלכל הפחות יראו את המתפללים בביהכנ"ס.

סיכום: מנהג הספרדים והתימנים שאין מצטרפין למנין אלא אם כן כל העשרה נמצאים במקום אחד, והאשכנזים מקילים במקום דחק לצרף כשרואים אלו את אלו, אף כשנמצאים במקומות נפרדים. ברם, כשיש כבר מנין מתפללים במקום אחד, לכולי עלמא ניתן לאחרים במקום צורך להצטרף אליהם, כל שאין דבר מיאוס חוצץ ביניהם.

[1] סימן נה סעיף יג:

[2] שו"ת הרשב"א ח"א סימן צו:

[3] ברכות נ ע"א:

[4] שם סעיף יד. וכן בארו דבריו הפרי חדש סקי"ג, והמגן אברהם סקי"ב, ועוד:

[5] משנה ברורה שם סקנ"ב, וכ"כ בביה"ל שם ד"ה 'ולחוץ', ועיין גם בדבריו שם סקמ"ח וסקנ"ז:

[6] ראה ערוך השולחן שם סעיף כ שהעמיד דברי השו"ע דוקא ביחיד ודוקא בעומד ברחוב, שהואיל וטפל לביהכנ"ס מצטרף עמהם, אך אין לצרף מי שעומד בעזרת נשים. וכן ראה בחיי אדם כלל ל סעיף א שהעמיד דברי השו"ע שהכניס ראשו ורובו לשם, ועיין באריכות בשו"ת משכנות יעקב ח"א סימן עה שנקט שאין ראייה מצרפת ושאף הרשב"א בתשובה לא כתב כן אלא בדרך אפשר:

[7] כף החיים שם ס"ק עה ועח. וכן פסק בשו"ע המקוצר סימן יג סעיף ה:

[8] שו"ע המקוצר סימן יג סעיף ה:

[9] שם סעיף כ:

[10] פסחים פה ע"ב:

[11] ערוך השולחן שם סעיף כג, ועיין שערי תשובה שם סקי"ד בשם ספר מלכי בקודש שמי שביתו אחורי ביהכנ"ס ומתפלל עמהם חשוב כתפילה בציבור:

[12] משנה ברורה שם סקנ"ח בשם החיי אדם כלל ל סעיף א שכתב כן ע"פ תשובת הרדב"ז ח"ב סימן תר"נ: