פרק ב

שאלה: האם במקום צורך ניתן לצרף למנין (לצורך אמירת קדיש, קדושה וברכו), חיילים שכבר עומדים באמצע התפילה?

האם ניתן להתחיל חזרת הש"ץ קודם שיסיימו מנין מהמתפללים את תפילת הלחש?

תשובה: נאמר בגמרא[1] "אמר רב אדא בר אהבה מנין שאין היחיד אומר קדושה, שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל" - כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה", וכתבו ראשונים[2] שאף אם אין כולם עונים, כגון שאחד מהם מתפלל, מ"מ נחשב מקום השראת שכינה, וכן פסק השו"ע[3]: "אם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם כו', אפילו הכי מצטרף עמהם" (ועל דרך זו נראה פשוט שניתן אף לצרף חייל שנמצא עמהם אך אין ביכולתו להתפלל בשל היותו מאזין למכשיר הקשר[4]).

נחלקו הפוסקים[5] אם כשיש רוב מנין שעונה, רשאים לצרף אפילו מספר אנשים שאוחזים באמצע התפילה ואינם יכולים לענות, או שמא היתר הצירוף הוא דוקא באחד שאינו עונה עמהם, לפיכך, לכתחילה יש להחמיר בדבר ולא לצרף יותר מאחד שאינו יכול לענות, אך במקום צורך, כגון שלא יוכלו להתפלל בציבור אלא באופן זה, ניתן להקל כל עוד יש רוב שמכוונים[6].

הפוסקים העירו שלכאורה דברי השו"ע דלעיל סותרים דבריו בהלכות תפילה[7], שם פסק: "כשש"ץ חוזר התפילה כו' אם אין תשעה מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה", וא"כ משמע שמצטרפים דוקא כשכולם עונים "אמן".

בישוב סתירה זו נאמרו מספר הסברים, יש שבארו[8] שלהלכה מצטרפים למנין גם כשאין כולם עונים, והשו"ע רק מזהיר שאין ראוי לעשות כן לכתחילה לפי שברכותיו קרובות להיות לבטלה, ויש שחילקו[9] שלחזרת הש"ץ צריכים כולם לענות, בעוד שלשאר דבר שבקדושה רשאים לצרף אף כשאין כולם עונים.

וא"כ למעשה בחזרת הש"ץ יש להחמיר יותר משאר דברים שבקדושה (כאמירת קדיש וכד') ולהמתין למנין שלם, ורק בשעת דחק ניתן להקל לצרף מי שעדיין לא סיים תפילתו[10], וראוי להשתדל שלא לצרף במקרים אלו יותר ממתפלל אחד, אולם במקום צורך גדול ניתן להקל ולצרף אף מספר מתפללים, כל שיש שם רוב מנין העונה אחר ברכות הש"ץ[11].

ומ"מ סיים השו"ע[12]: "כשאחד מתפלל לבדו (ואפילו יש מנין בלעדיו), נכון שהאחרים ימתינו מלומר קדיש עד שיגמור, כדי שיזכה גם הוא".

סיכום: במקום צורך ניתן לצרף רוב מנין עונים לאמירת קדיש, קדושה, וברכו, עם מספר מתפללים האוחזים באמצע התפילה ואין ביכולתם לענות, אולם לענין חזרת הש״ץ יש להחמיר יותר ולהמתין למנין שלם, ומכל מקום במקום צורך גדול ניתן להקל ולצרף אף מי שעדיין לא סיימו תפילתם, אך במקרה זה ראוי להימנע מלצרף יותר מאחד שעדיין מתפלל.

[1] ברכות כא ע"ב:

[2] הגהות מיימוני פ"ח מתפילה אות ט בשם שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן תקכט:

[3] סימן נה סעיף ו:

[4] וכן כתב בספר המורים בקשת (סימן 111) בשם הגר"מ אליהו והגר"ד ליאור, וכ"כ בשו"ת מלומדי מלחמה סימן יט אות ג:

[5] ראה משנה ברורה שם ס"ק לב:

[6] כף החיים שם, שו"ע המקוצר סימן יג סעיף יב, וכן נראית דעת המשנה ברורה שם:

[7] סימן קכד סעיף ד:

[8] דרישה שם ס"ק א. ועיין מגן אברהם סימן נה ס"ק ח בשם המהרי"ל שנקט שדברי השו"ע בהלכות תפילה נדחו, ואין צריך להמתין לתשעה שיענו:

[9] שו"ע הרב סימן נה סעיף ז, כף החיים שם ס"ק מח, הגר"מ אליהו בהערותיו לקיצור שו"ע סימן טו הערה ה, ועוד:

[10] עיין בספר אשי ישראל פט"ו סעיף ד שכתב בשם הגרש"ז אויערבך שאם אחד מתפלל עם הש"ץ מילה במילה, ניתן לצרפו מ"מ:

[11] ראה מגן אברהם שם. וכן הורו בספר הלכה ברורה סימן נה סעיפים יח- יט, בספר פסקי תשובות סימן נה סוף אות יא, ובשו"ע המקוצר בהשמטות (שבסוף הספר) לסימן יח סעיף א:

[12] שם סעיף ז: