פרק ו

שאלה: כיצד ינהג חייל שאיחר לתפילת ערבית ונכנס לביהכנ"ס בשעה שציבור המתפללים החל כבר תפילת עמידה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא, זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית", ומ"מ כתבו ראשונים[2] שהואיל ותפילת ערבית רשות ורק קיבלוה כל ישראל כחובה, אינה חמורה כל כך כתפילת שחרית, וממילא אף חשיבות סמיכת גאולה לתפילה בה אינה חמורה כל כך כבתפילת שחרית, ואינה גדולה מחשיבות התפילה בציבור.

לפיכך פסק השו"ע[3]: "מצא ציבור שקראו ק"ש ורוצים לעמוד בתפילה, יתפלל עמהם, ואחר כך יקרא ק"ש עם ברכותיה"[4]. אולם אם כשבא לבית הכנסת, הציבור כבר עומדים באמצע תפילת שמונה עשרה, אם יכול להספיק לסיים עוד לפני אמירת הש"ץ 'יהא שמיה רבא' של קדיש תתקבל, יתפלל שמונה עשרה עמהם, ואם לאו, ימתין עד לאחר קדיש תתקבל ויתפלל ערבית כסדר ביחידות, כשאין לו מנין אחר שיכול להתפלל עמהם בציבור.

ומ"מ העירו האחרונים[5] שאם יתאפשר לו להתפלל אח"כ במנין, פשוט שתפילה כתיקונה עדיפה, וימתין מלהתפלל עתה.

סיכום: המגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור עומדים להתחיל תפילת שמונה עשרה של ערבית, אם לא יתאפשר לו להתפלל אחר כך במנין, יתפלל עמהם ולאחר מכן יקרא קריאת שמע עם ברכותיה. אולם אם כשבא לבית הכנסת, הציבור כבר עומדים באמצע תפילת שמונה עשרה, אם יכול להספיק לסיים עוד לפני אמירת הש"ץ 'יהא שמיה רבא' של קדיש תתקבל, יתפלל שמונה עשרה עמהם, ואם לאו, ימתין עד לאחר קדיש תתקבל ויתפלל ערבית כסדר ביחידות, כשאין לו מנין אחר שיכול להתפלל עמהם בציבור.

[1] ברכות ד ע"ב:

[2] רשב"א שם ב ע"א:

[3] סימן רלו סעיף ג, סימן קט סעיף א ומשנה ברורה שם ס"ק ד, ביה"ל שם ד"ה לקדושה, פסק"ת סימן רלו אות ט:

[4] שכן, בביה"ל (סימן קט ד"ה לקדושה) מבואר לענין עדיפות וקדימה, סדר המדרגות בקדושה: איש"ר עדיף מכולם, לאחריו קדושה, אחריו מודים, ברכו, אמן של האל הקדוש ושל שומע תפילה, ואחריהם תפילה בציבור (ראה פסקי תשובות סימן רלו אות ט). ועיין עוד בספר הליכות שלמה (פרק יג סעיף יג) שעליו להסמיך את השלמת ק"ש וברכותיה ל'ברכו' שאומר הש"ץ בסוף התפילה, ולפיכך אם אומרים הציבור 'עלינו לשבח' לאחר 'ברכו', לא יאמר עמהם אלא יקרא תחילה ק"ש וברכותיה, ורק לאחר מכן יאמר 'עלינו':

[5] משנה ברורה שם ס"ק יב: