פרק ה

שאלה: האם חייל שהשתתף במשך כל הלילה בפעילות מבצעית יוכל להתפלל ערבית לאחר עלות השחר?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא, פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה כו'. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר 'השכיבנו' כו'. אמר רבי יהושע בן לוי, כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק".

ובארו ראשונים[2] שאמנם מצות קריאת שמע אפילו בשעת הדחק אינה אלא עד שיעלה עמוד השחר, וכמבואר במשנה[3] "מעשה ובאו בניו מבית המשתה וכו' אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות", אלא שבמקום אונס, כגון שהיה שיכור או חולה, התירו לקרות עד הנץ החמה, וסומכים על כך שהואיל ויש מעטים הישנים אף בשעה זו קרינן ביה שעת 'בשכבך' (ומ"מ לא יאמר 'השכיבנו', דודאי אינה שעה שהולכים לישון).

וכן פסק השו"ע[4]: "הקורא קריאת שמע של ערבית אחר שעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה, לא יצא ידי חובתו, אלא אם כן היה אנוס, כגון שיכור או חולה וכיוצא בהן[5], ואנוס (וכל שכן חייל שעסק בפעילות מבצעית במשך כל הלילה) שקרא אז, לא יאמר השכיבנו דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה".

ולענין אם רשאי להתפלל תפילת עמידה בשעה זו, נחלקו האחרונים[6], ולמעשה חייל שעסק בפעילות מבצעית כל הלילה, שרוצה להתפלל אחר עלות השחר, יתנה קודם תפילתו, שאם זמן זה אינו ראוי לתפילת ערבית, תהא תפילתו נדבה[7]. אולם חייל שלא התפלל ערבית מחמת אונס אחר (כגון שחטפתו שינה), או שיכול היה להתפלל טרם יציאתו לפעילות, אך לא התפלל מחמת שחשב שיוכל להתפלל בהמשך הלילה, נכון שלא יתפלל ערבית בשעה זו, אלא יתפלל תשלומין אחר תפילת שחרית.

סיכום: חייל שלא קרא קריאת שמע עד עלות השחר, מחמת שנאנס או מחמת שהיה עוסק במצוה, כגון שהשתתף במשך כל הלילה בפעילות מבצעית, עליו לקרותה בברכותיה (מלבד ברכת ׳השכיבנו׳) עד הנץ החמה.

נחלקו אחרונים אם רשאי אף להתפלל תפילת עמידה בשעה זו, ולמעשה אם מתחיל שמונה עשרה מעט לפני עלות השחר, רשאי להתפלל אף שיסיים תפילתו לאחר עלות השחר, והנמצא דקות ספורות לפני עלות השחר, כך שאם יקרא קריאת שמע וברכותיה לא יספיק להתחיל שמונה עשרה עד שיעלה עמוד השחר, יקדים להתפלל שמונה עשרה ואחר כך יקרא קריאת שמע וברכותיה ללא השכיבנו.

אולם אם כבר עלה השחר, אזי חייל שעסק בפעילות מבצעית במשך כל הלילה, רשאי להתפלל על תנאי שאם זמן זה אינו ראוי לתפילת ערבית, תהא תפילתו נדבה. לעומת זאת, חייל שנאנס כגון שחטפתו שינה, או שיכול היה להתפלל בתחילת הלילה, ודחה את תפילתו מחמת שהתכוון להתפלל בהמשך הלילה, ולבסוף שכח להתפלל, טוב יותר שיתפלל פעמיים שמונה עשרה של שחרית תשלומין לערבית, בפרט אם על ידי כך יוכל לישון מוקדם כדי לצבור כח להמשך היום.

הנאנס לקרוא ק"ש של ערבית לאחר עלות השחר, ידחה את ק"ש של שחרית עד לאחר הנץ החמה, ומכל מקום במקום דחק רשאי לקרותה אף קודם הנץ, אך יקפידו לדחות את תפילת העמידה של שחרית לאחר נץ החמה.

[1] ברכות ח ע"ב:

[2] רי"ף שם ב ע"ב מדפי הרי"ף, רשב"א שם:

[3] ברכות פ"א מ"א, וכדרשת המשנה (שם מ"ג) "ודברת בם כו' ובשכבך - בשעה שבני אדם שוכבים", היינו עד עלות השחר:

[4] סימן רלה סעיף ד:

[5] ראה ספר מחנה ישראל פ"ח אות ו. ועיין עוד בספר אישי ישראל פכ"ח הערה מז שיש המתירים לנהוג כן אף למי שחטפתו שינה. ואף שהיה פטור מק"ש מדין "עוסק במצוה פטור מן המצוה", מכל מקום, דומה דינו למי שיצא מאנינותו לאחר עלות השחר קודם הנץ החמה, שמדברי המגן אברהם (ריש סימן תרפז) משמע, שיכול לקרוא קריאת שמע בברכותיה (ללא 'השכיבנו'), היות שבין עלות השחר לנץ אינו בתורת תשלומין, אלא שזה זמנו בדיעבד, שכן, ישנם בני אדם שעדיין ישנים בשעה זו (עיין בפסקי תשובות סימן רלה סוף אות יא):

[6] לדעת המשנה ברורה שם ס"ק לד, והגר"מ אליהו בהערותיו לקיצור שו"ע סימן ע הערה ד לא יתפלל, ורק לענין ק"ש הקלו לפי שהיא עדיין קצת שעת שכיבה. ואילו לדעת ערוך השולחן (שם סעיף יט) והגר"ש גורן (פסקי הלכות צבא עמוד 163 סעיף ה) רשאי להתפלל במקרה זה עד הנץ החמה, כיוון שלדעת כמה ראשונים עד נץ החמה הוא בכלל לילה (השגות הראב"ד על בעל המאור ברכות ב ע"א בדפי הרי"ף, וראה גם תר"י שם דזמן זה הוא בכלל לילה, וכן הוכיח בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן קפ, מדברי כמה ראשונים). ברם עליהם להקפיד לדחות את תפילת העמידה של שחרית לאחר נץ החמה (התעוררות תשובה שם):

[7] ילקוט יוסף שם סעיף ג, שו"ת התעוררות תשובה ח"ב סימן פב אות ג, וכן הורה לנו הגר"א נבנצל, ועיין במשנה ברורה סימן קח ס"ק לג. אך בפסק"ת סימן רלה הערה 77 כתב, שיתפלל פעמיים שמונה עשרה בשחרית, השני תשלומין לערבית, וכן כתב בספר הלכה ברורה סימן רלה ס"ק כו בשם הגר"ע יוסף, אולם דבריהם אמורים רק לגבי מי שהיה אנוס, ולא לגבי מי שהיה עסוק בפעילות מבצעית שאינו מחוייב בתפילת תשלומין. ועיין עוד בפסקי תשובות (סימן רלה אות יב), שיוכל להתפלל אם מתחיל שמונה עשרה מעט לפני עלות השחר, אף שיסיים תפילתו לאחר עלות השחר. והנמצא דקות ספורות לפני עלות השחר, כך שאם יקרא קריאת שמע וברכותיה לא יספיק להתחיל שמונה עשרה עד שיעלה עמוד השחר, יקדים להתפלל שמונה עשרה ואחר כך יקרא קריאת שמע וברכותיה ללא השכיבנו: