פרק ג

שאלה: חיילים ששבו מפעילות מבצעית שהחלה לפני עלות השחר והסתיימה בשעות הבוקר המאוחרות, עד מתי רשאים לומר קריאת שמע וברכותיה?

תשובה: בענין סוף זמן קריאת שמע שנינו במשנה[1] "רבי יהושע אומר עד שלוש שעות (כלומר, עד רבע היום) שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות (ועל כן נקרא עדיין זמן 'ובקומך – בשעה שבני אדם קמים'), הקורא מכאן ואילך לא הפסיד (והוא) כאדם הקורא בתורה", ומוסיפה הגמרא[2]: "אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד, שלא הפסיד ברכות (שכן אינם ממש חלק מק"ש, אלא רק תוקנו להסמיכם לק"ש), תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה".

נחלקו ראשונים עד מתי הותרה אמירת הברכות, י"א[3] שההיתר מוחלט ורשאים לברכם כל היום, וי"א[4] שדינם כתפילת שחרית שזמנה עד שליש היום.

פסק השו"ע[5]: "אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה השלישית, אם עברה שעה שלישית ולא קראה, קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית שהוא שליש היום כו', ואם עברה שעה רביעית ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום", וכן מנהג הספרדים[6] , מה גם ש'ספק ברכות להקל'. ברם, מנהג האשכנזים[7] להקל במקום אונס שאף רשאים לקרותה בברכותיה עד חצות היום, ויש מן התימנים[8] המקילים אף לקרותה בברכותיה כל היום.

עוד מבואר בפוסקים[9] שהחושש שלא יספיק להתפלל לפני סוף זמן קריאת שמע, יקראנה לאלתר בלא ברכותיה ואף בלא טלית ותפילין, ולכשיתאפשר לו להתפלל בזמן המותר בברכות על פי המנהגים השונים דלעיל, יחזור לקרותה שנית עם ברכותיה, כדי לסמוך גאולה לתפילה וכדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה.

סיכום: זמן ק״ש של שחרית וברכותיה נמשך עד רבע היום, עברה שעה זו – אף שהפסיד את מצות ק"ש בזמנה, רשאי לקרותה בברכותיה עד שליש היום (ומנהג האשכנזים להקל עוד במקום אונס ולקרותה בברכותיה עד חצות היום), עבר הזמן יקראנה בהמשך היום בלא ברכותיה (ויש מהתימנים המקילים לקרואתה בברכותיה כל היום).

[1] ברכות ט ע"ב:

[2] שם י ע"ב:

[3] רמב"ם פ"א מק"ש הי"ג:

[4] רא"ש שם פ"א סימן י שכן מוכח מלשון רב האי גאון:

[5] סימן נח סעיף ו:

[6] שו"ת אור לציון ח"ב פרק ו אות ד, ילקוט יוסף סימן נח סעיף ד, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן יז הערה א:

[7] ראה הגהות חת"ס על גליון השו"ע וביה"ל שם ד"ה 'קוראה', וכדין תפילת שחרית בדיעבד, ראה שו"ע סימן פט סעיף א. וכן הורה הגרש"ז אויערבך (ספר הליכות שלמה פ"ז סעיף טו):

[8] שו"ע המקוצר סימן טו סעיף א ובעיני יצחק שם, וכשיטת הרמב"ם:

[9] ראה רמ"א סימן מו סעיף ט, ומשנה ברורה (שם ס"ק לג) שאין התפילין מעכבות קיום מצות קריאת שמע ובמיוחד במקום אונס. ועיין במשנה ברורה (שם ס"ק לא) שלכתחילה יקרא כל ג' פרשיות של שמע, ואם אין באפשרותו יקרא רק פרשה ראשונה, ולכל הפחות יאמר פסוק ראשון ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ועיין עוד בהגהות רע"א (שם) שאם הוא מסופק אם יספיק לקרותה בזמן, יאמרנה לאלתר על תנאי שאם לא יספיק תעלה לו קריאה זו לקיום מצות התורה ואם לאו הרי הוא כקורא בתורה. ובספר הליכות שלמה (פ"ז סעיף יב) כתב בכעין זה שהעומד לפני סוף זמן ק"ש לשיטת המג"א יקראנה לאלתר על תנאי שאם הלכה כמותו תעלה לו הקריאה, ועיין עוד בשו"ע סימן ס סעיף ב ובמשנה ברורה שם ס"ק ד: