פרק טו

שאלה:כיצד יש לנהוג כשאין בנמצא אלא ספר תורה פסול?

האם חיילים שקראו בטעות בספר תורה פסול צריכים להשלים את הקריאה?

תשובה:יש מן הראשונים[1] שנקטו שמותר אף לברך ולקרוא מספר תורה פסול, זאת לפי שהברכה אינה על הספר גופו אלא על הקריאה, והרי אף הלומד על פה מברך. אולם דעת רוב הראשונים[2] אינה כן, וכפי שפסק השו"ע[3] שאפילו בכפרים שאין נמצא להם ס"ת כשר, אין מברכין על ס"ת פסול. ומ"מ כתבו האחרונים[4] שנכון שיקרא הש"ץ בקול רם את הפרשה וההפטרה לפניהם, מבלי שיעלו עולים, זאת בכדי שלא תשתכח תורת קריאה מהם.

אם לא ידעו שספר התורה פסול כשקראו בו, או אפילו אם ידעו שהוא פסול, אלא שהוציאוהו בלא שימת לב וקראו בו, ונזכרו באמצע הקריאה או בסופה, המנהג למעשה להקל שאין צריך לחזור על הקריאה מחדש, וזהו שכתב השו"ע[5]:"אם נמצאה טעות בס"ת בשעת קריאה, מוציאין ס"ת אחר, ומתחילין ממקום שנמצאה הטעות, ומשלימין (מנין) הקוראים", ומ"מ מנהג האשכנזים[6] שבשבת שניתן להוסיף על מנין הקרואים, ראוי מ"מ שיקראו שבעה בס"ת החדש.

סיכום: אין לברך ולקרוא מספר תורה פסול, ומכל מקום כתבו האחרונים שבכדי שלא תשתכח תורת קריאה מהם, נכון שיקרא הש״ץ את הפרשה וההפטרה בפניהם, בלא שיעלו עולים. אם לא ידעו שספר התורה פסול כשקראו בו, או אפילו אם ידעו שהוא פסול, אלא שהוציאוהו בלא שימת לב וקראו בו, ונזכרו באמצע הקריאה או בסופה, המנהג למעשה להקל שאין צריך לחזור על הקריאה מחדש.

[1] רמב"ם (תשובת פאר הדור סימן ט, הובאה בשו"ת הרמב"ם סימן רצד), שכן מוכח מדאסרו בגמרא (גיטין ס ע"א) לקרוא בחומשין רק מפני כבוד הציבור, משמע שמעיקר הדין ניתן לברך אף על ס"ת חסר. ר"ן (מגילה ה ע"ב מדפי הרי"ף), שדין כתיבת ס"ת מחייב לכותבו בשלימות שלא תחסר אפילו אות אחת, אך לענין קריאה בציבור ניתן לקרוא אף מס"ת פסול. ועוד:

[2] רמב"ן מגילה יז ע"א, רשב"א תשובות חדשות מכת"י סימן יג, רא"ש כלל ג סימן ח, ועוד:

[3] סימן קמג סעיף ג. ועיין רמ"א שם סעיף ד שהביא את מחלוקת הראשונים בענין והכריע להקל כשהקריאה בחומש אחד והטעות בחומש אחר, ובשו"ע המקוצר (סימן כג סעיף י) כתב שאין לסמוך להקל אלא כשלא התרשלו בתיקון הטעות מאז מציאתה, ברם למעשה נחלקו הפוסקים אם להקל בכך, עיין ביאור הלכה שם ד"ה 'יש להקל', וע"ש שכתב שהמיקל אין למחות בידו:

[4] משנה ברורה שם ס"ק ט, כף החיים שם ס"ק יא, ועיין עוד בשו"ע המקוצר (סימן כב סעיף לז ובהערה שם) שלמנהג התימנים שכל עולה קורא בעצמו, אף במקרה זה לא יקרא הש"ץ את כל הפרשה מהחומש אלא יקראוה כולם יחד:

[5] שם סעיף ד, וכשיטת המהר"י בי רב, הובאו דבריו במשנה ברורה ס"ק י"ג,  ועיין עוד בפסקי תשובות סימן קמג אות י:

[6] משנה ברורה שם ס"ק יג. והספרדים אינם מדקדקים בכך, ראה הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן כד הערה ד: