פרק ג

שאלה:כיצד ינהגו חיילים שנבצר מהם לקרוא בתורה בשחרית בשבת?

תשובה:כבר התבאר[1] שחיילים שנבצר מהם לקרוא בתורה בתפילת שחרית, רשאים, באם ניתן הדבר, לקרוא בהמשך היום, אולם אם לא התאפשר להם לקרוא כלל בתורה באותה שבת, כגון שלא היה להם ספר תורה, כתב הרמ"א[2]: "אם ביטלו שבת אחת קריאת הפרשה בציבור[3], לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכת לאותה שבת", והטעם[4], "כי מימות משה רבינו ניתקן לקרות התורה בפרשיותיה ולהשלימה בכל שנה ושנה כדי להשמיע לעם מצוות וחוקים, ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה"[5].

יש מן הפוסקים[6] שנקט שדין השלמת קריאה דומה לדין השלמת תפילה, ולכך יכול להשלים רק את פרשת השבוע שעברה, ואף זאת דוקא אם נאנס ולא קראה אבל אם ביטל במזיד אינו יכול להשלים. ויש אף שנקטו[7] שקריאת ההשלמה צריכה להידמות לקריאת שבת שקוראים בה שתי פרשיות מחוברות, ולכך ניתן להוסיף רק פרשה אחת נוסף על פרשת היום, ויקראו לג' קרואים ראשונים מהפרשה הישנה והרביעי יקרא חלק ממנה וחלק מהפרשה החדשה[8], ואף זאת דוקא באותו חומש אך אין לקרוא יחד שתי פרשיות משני חומשים.

ויש מן הפוסקים[9] שנקטו שדין ההשלמה הינו גורף וניתן להשלים אף מספר פרשיות ואפילו מחומשים שונים ואפילו ביטל הקריאה במזיד.

עוד כתבו הפוסקים[10] שהואיל וחיוב הקריאה אינו מוטל על כל יחיד ויחיד אלא על הציבור[11], לפיכך כל דין זה אינו אלא כשרוב הציבור החסיר את הקריאה, אך אם רובם קראו, אף שיש יחידים שנבצר מהם לשמוע הפרשה, אינם מחויבים להשלים.

סיכום: ציבור שנבצר מרובם לקרוא בשבת את פרשת השבוע, (כגון מחמת שלא היה להם ספר תורה) ישלימוה עם קריאת התורה בשבת הבאה. אולם אם נמנע מהם לשמוע קריאת התורה מחמת שעסקו בפעילות, אפילו הם ציבור שלם, אינם חייבים להשלים את הקריאה, משום שעוסק במצוה פטור מן המצוה.  

[1] בתשובה א, ע"ש:

[2] סימן קלה סעיף ב. וכן גם מנהג הספרדים (ראה ילקוט יוסף שם סעיף ו), אף שהשו"ע לא הזכיר דין זה:

[3] עיין ביאור הלכה שם ד"ה 'קריאת הפרשה' שכן הדין אף אם התחילו הקריאה ולא סיימוה שיש להם להשלים בשבת הבאה את כל הפרשה:

[4] כמבואר באור זרוע ח"ב הלכות שבת סימן מה, מקור דין זה:

[5] ועיין בספר אישי ישראל (פרק לח הערה עה בשם הגר"ח קניבסקי) שאם החסיר פרשת 'וזאת הברכה' אינו יכול להשלימה בשבת 'בראשית', כיון שכבר הסתיים סדר קריאות אותה שנה:

[6] ראה משנה ברורה שם ס"ק ו וביאור הלכה שם ד"ה 'אם ביטלו', שדייק כן בדברי הגר"א בביאורו שם:

[7] שו"ת מהר"ם מינץ סימן פה המובא במשנה ברורה שם ס"ק ז:

[8] עיין ביאור הלכה (שם ד"ה קריאת הפרשה') שמ"מ אין דבר זה מעכב. ועיין כף החיים שם ס"ק ה שכתב שהראשון יקרא את כל הפרשה הישנה וקצת מהחדשה, דעדיף שיעלו כל הקרואים לחובת היום, וכן פסק בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן יז אות ו:

[9] הובאו במשנה ברורה שם ס"ק ו - ז:

[10] משנה ברורה שם ס"ק ז בשם ספר שערי אפרים שער ז סעיף י, ילקוט יוסף שם סעיף ז:

[11] עיין להלן תשובה י: