פרק א

שאלה:האם חיילים שלא קראו בתורה בשבת ובחול בתפילת שחרית רשאים להשלים הקריאה בהמשך היום?

תשובה:התפילה יסודה בהררי קודש וענינים גדולים ועמוקים יש בנוסחה ובסידרה, לפיכך כמובן אין לשנות בה ובסדריה דבר, כך שלכתחילה אין לשמוע קריאת התורה במנין מוקדם ולאחר מכן להתפלל.

אכן במקום דחק ואונס ניתן לשנות הסדר, ומצינו שהתירו לקרוא בתורה לאחר התפילה, ברם, נחלקו הפוסקים אם ניתן לקרוא אף לאחר חצות היום, יש מן הפוסקים[1] שנקטו שתקנת חז"ל היתה לקרותה בין בחול בין בשבת בשחר דוקא ולפיכך אין להשלים הקריאה מחצות היום ואילך, מה גם שע"פ הזוה"ק יש להימנע מכך, מאידך מצינו פוסקים רבים[2] שכתבו שבדיעבד זמנה כל היום, ויש מן האחרונים[3] שהורו בכעין פשרה שבחול רשאים להשלימה כל היום[4], ואילו בשבת עליהם להקפיד להשלימה קודם תפילת מנחה[5].

ונראה שבמסגרת הצבאית שחשיבות הקריאה בתורה גדולה מאשר באזרחות, שכן לעיתים זהו העיסוק בתורה היחיד משך השבוע, ועיקר תקנת חז"ל לקרוא בתורה נועדה בכדי שלא ישהו ישראל בלא תורה, ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים[6]. אכן לדעת כולם אין לשנות סדר התפילה דרך קבע, ורק באקראי בעלמא ובמקום אונס הקלו.

סיכום: בשל חשיבות הקריאה בתורה במסגרת הצבאית, ולאור חשיבות ביצוע המטלות הצבאיות, יש לסמוך על הפוסקים המקילים ולקרוא במקום דחק ואונס את קריאת התורה אחר חצות היום, בין בחול בין בשבת, אך רק באופן אקראי ולא כבדרך קבע.

[1] שו"ת חיים שאל ח"א סימן עא אות ה וח"ב סימן טז, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימנים טז - יז ובשו"ת בצל החכמה ח"ד סימנים יז - יח, וכן הורה למעשה בילקוט יוסף סימן קלה סעיף ה, אך כתב שהקורא במנחה בדרך אקראי אין מזניחין אותו. ועיין עוד רמב"ם (פי"ב מתפילה ה"א) שכתב: "קורין בתורה בשבת ובשני ובחמישי בשחרית", ובכס"מ שם שכן הגירסה במקצת ספרים, אך משמע שיש שאין גורסים תיבת "בשחרית":

[2] עיין דגול מרבבה (סימן קלה סעיף ב) שכתב שאם לא קראו הפרשה בשבת יוכלו לקרותה במנחה ויעלו ז' עולים, ובערוך השולחן (שם סוף סעיף ו) הוסיף מסברתו שיקראו גם את תחילת הפרשה הבאה, וראה משנה ברורה שם ס"ק א וס"ק ה, ובאריכות בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג סימן כז ובשו"ת שבט הלוי ח"ד סימן טו:

[3] ספר שערי אפרים שער ז סעיף לט, ועיין משנה ברורה שם ס"ק א ושער הציון שם ס"ק ה:

[4] ועיין שו"ת דבר חברון (סימן קלא) שישלימוה בתוך תפילת מנחה קודם שמונה עשרה, שכיון שמצד הדין זמנה כל היום, ראוי להסמיכה לתפילת מנחה וכסדר הקריאה במנחה בתענית:

[5] ועיין ספר אישי ישראל (פרק לח הערה עד בשם הקהילות יעקב) שיפסיקו כרבע שעה בין הקריאה לתפילה. ואם כבר התחילו מנחה וחלה עליהם חובת קריאה חדשה של תפילת מנחה, הרי שעבר זמן קריאת השחרית ושוב לא ישלימוה עתה אלא לשבת הבאה כדלהלן בתשובה ג. שערי אפרים שם:

[6] ראה שו"ת קשרי מלחמה ח"א סימנים טו - טז, מה גם שאף הפוסקים המחמירים כתבו שהנוהג לקרוא אחר חצות בצהרי היום אין מזניחים אותו: