פרק טז

שאלה: חיילים רבים מעדיפים משיקולי נוחות לבישת 'גופיית ציצית' הפתוחה ברובה על פני לבישת טלית קטן רגילה, האם כך ראוי על פי דין?

תשובה: מהאמור בענין ציצית[1] "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה" דייקו ראשונים[2] שדוקא בגד 'כיסוי' חייב בציצית, משא"כ בגד 'לבוש' שאינו בר עיטוף, עפ"ז כתב השו"ע[3]: "מלבושים שהם פתוחים מן הצדדים למטה כו' ולמעלה הם סתומים, אם רובו סתום פטור ואם רובו פתוח חייב", והעיר המשנה ברורה[4] שיש למדוד את רוב אורך הבגד כולל מקום השרוול ולא כטועים המודדים את רוב האורך שתחת מקום השרוול.

עוד מבואר בשו"ע[5] שלא רק תפירת צידי הבגד מחשיבתו לסתום, אלא אף חיבור צידי הבגד ע"י קרסים הדוקים וכד' גורם שהבגד יחשב סתום, ויש מן הפוסקים[6] שכתב שאפשר שאף בקרסים שאינם מהודקים אסור משום מראית עין שנראה כסתום.

יש מן הפוסקים[7]קלה שהעיר שמשמעות לשון הראשונים[8] שאף אם מיעוט צידי הבגד תפורים, כבר פקע ממנו חובת ציצית, זאת לפי שאינו בר עיטוף, ורק אם ניתן לפרוש את הבגד לגמרי, רק אז כלול בשם 'כסותך אשר תכסה בה'.

למעשה נראה פשוט שכל בגד שרובו פתוח חייב בציצית, וכפסק השו"ע, אולם יש[9] שחשו לדעה שכל שלא ניתן לפרוש הבגד לגמרי אין להטיל בו ציצית, ולכך נמנעו מללבוש בגדים מעין אלו, במיוחד כאשר יש בהם שרוולים שאז עוד יותר ניכר שאינם ברי עיטוף.

עוד יש להעיר שאם הטלית קטן עשויה בד 'רשת' עד שבשרו נראה תחתיו, הרי שכלל לא פשוט שניתן לקרותה 'בגד' וממילא אפשר שאין בה חיוב ציצית וחל איסור לברך עליה[10].

סיכום: בגד שרובו פתוח חייב בציצית, אולם יש מחמירים ונמנעים מלבישת ׳גופיית ציצית׳ הואיל ולא ניתן לפורשה לגמרי ואינה ברת עיטוף. כך גם טלית קטן עשויה בד ׳רשת׳ ובשרו נראה תחתיה, כלל לא פשוט שחל עליה שם בגד.

[1] דברים כב יב:

[2] הגהות מיימוני פ"ג מציצית אות ג, ע"פ הספרי שם:

[3] סימן י סעיף ז:

[4] שם ס"ק כה:

[5] שם סעיף ח ומשנה ברורה שם ס"ק כט:

[6] מגן אברהם שם ס"ק יב:

[7] שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סימן א:

[8] רשב"א ח"א סימן תלד ועוד:

[9] עיין ערוך השולחן שם סעיף יח:

[10] עיין בענין זה בשו"ת מלומדי מלחמה (סימן קיב) שנטה להתיר ציצית זו, אולם הביא שיש ראשונים שמשמעות דבריהם שאינה נקראת בגד. ועוד יש להעיר שאם אינה עשויה מעשה אריג, הרי שלדעת רבים בכל מקרה לא חל בה חובת ציצית, עיין להלן תשובה יח: