פרק ב

שאלה:כיצד צריכים לנהוג חיילים בנוגע למצות ציצית כאשר הם משכימים קום לפני שיאור היום?

תשובה:הגמרא[1] דורשת מהאמור גבי ציצית "וראיתם אותו", שזמן מצותה דוקא ביום ולא בלילה, על יסוד דרשה זו פסק השו"ע[2]: "מאימתי מברך על הציצית בשחר, משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה".

בגידרה המדויק של שעת 'משיכיר' התחבטו הפוסקים[3], אולם למעשה נהגו שהיא כ־50-60 דקות לפני הנץ החמה[4]. לפיכך חיילים המשכימים קום ומתלבשים לפני זמן 'משיכיר', ילבשו את הטלית קטן ללא ברכה[5], וכשיגיע הזמן - ימשמשו בציציות ויברכו[6].

חיילים שטעו ובירכו על הציצית לפני זמן זה, ואפילו לפני עלות השחר, לא יברכו שנית בהגיע הזמן, לפי שלדעת הרא"ש[7] בגד יום הנלבש בלילה חייב בציצית, ומאחר ולשיטתו יצאו כבר ידי חובת הברכה, לפיכך אין להם לברך שנית[8].

חיילים הנאלצים להתחיל להתפלל אף קודם זמן זה[9], יתעטפו בטלית בתחילת התפילה, אך לא יברכו עליה אלא ימתינו עד שתגיע שעת 'משיכיר' ואז ימשמשו בציציות ויברכו, ואף זאת דוקא במקום בתפילה שרשאים להפסיק בו לברכה, דהיינו, אם אוחזים בפסוקי דזימרה יברכו בין הפרקים[10], ואם אוחזים בברכות שקודם ק"ש, ואף מק"ש ואילך, נחלקו הפוסקים - לדעת השו"ע[11] רשאים לברך בין הפרקים, ולדעת הרמ"א[12] לא יברכו אלא לאחר התפילה[13].

סיכום: תחילת זמן ברכת ציצית כ־50-60 דקות קודם הנץ החמה. הנצרך ללבוש ציצית קודם לכן, ימתין מלברך עד שיגיע זמנה ואז ימשמש בה ויברך, ואם עומד בפסוקי דזימרה יברך בין הפרקים. אולם מברכות ק"ש ואילך, למנהג הספרדים יברך בין הפרקים, ואילו למנהג האשכנזים יברך לאחר התפילה. ברם, בדיעבד אם ברך קודם הזמן, יסתפק בכך ולא יברך שנית.

[1] מנחות מג ע"א:

[2] סימן יח סעיף ג:

[3] גדרי זמני היום וחישוביו נידונו באריכות ע"י גדולי הדורות ושיטות שונות ומורכבות נאמרו בדבר שמסיבות מובנות לא ניתן במסגרת חיבור זה להביאם, יש שקבעו השיעור 66 דקות קודם הנץ ויש שקבעו השיעור 60 דקות קודם הנץ, יש ששיערו 55 דקות קודם הנץ ויש ששיערו 52 דקות קודם הנץ, ויש אף שאיחרוהו עד 42 דקות קודם הנץ. וראה עוד בהקדמה ללוח זמני היום בסידור צה"ל ובספר הצבא כהלכה תחילת פרק מג. את שיעור הזמן של כשעה לפני הנץ ציינו ע"פ רוב השיטות המקובלות, אך למעשה יש לנהוג ע"פ הלוחות, ועיין עוד בהרחבה בנספח שבסוף הספר:

[4] כף החיים סימן יח ס"ק יח, ספר ארץ ישראל להגרי"מ טיקוצינסקי פ"א אות ד, שכן המנהג בא"י:

[5] הרמ"א (שם) אמנם נקט שרשאי לברך מעלות השחר (שעה ורבע קודם הנץ), אולם רבים נחלקו עליו. עיין משנה ברורה שם ס"ק י וכף החיים ס"ק כ:

[6] רמ"א שם, ולפי שבכך הוא כמברך 'עובר לעשייתן', ועיין כף החיים שם ס"ק כג שראוי שיפשטנו, יברך עליו וילבשנו מחדש:

[7] עיין להלן תשובה ג:

[8] משנה ברורה שם ס"ק י, ילקוט יוסף סימן יח סעיף ד, וסימן ח סוף הערה מט:

[9] בשעת דחק יכול להתפלל משעלה עמוד השחר, עיין שו"ע סימן פט סעיף ח, ובהרחבה בפרק יב תשובה א:

[10] משנה ברורה סימן נג ס"ק ה ושו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סימן ד אות ג, אולם יש מן הפוסקים שנקטו שבמקרה זה יברך בין 'ישתבח' ל'יוצר' ראה ספר פסקי תשובות שם אות ג, וכן הוא בלוח ההפסקות הנדפס בסוף קיצור שו"ע עם פסקי הגר"מ אליהו:

[11] סימן סו סעיף ב:

[12] שם, וכן פסק הגר"מ אליהו בלוח הנ"ל הערה 30:

[13] זאת בשונה מברכת תפילין שבמקרה זה רשאי לברך אף לדעת הרמ"א בין הפרקים של ק"ש, והטעם מבואר במשנה ברורה (שם ס"ק טז) שלפי שחלה חובה מיוחדת לקרוא ק"ש בתפילין, לפיכך יברך עליהם, משא"כ בציצית שאם אין לו ציצית פטור ממצותה: