פרק ד

שאלה: על אילו חלקים בתפילה יהיה רשאי לדלג חייל ששעתו דחוקה, או שאיחר לביהכנ"ס והגיע באמצע התפילה?

תשובה: התפילה תוקנה בקדושה עליונה וסודות גדולים יש בה ובסידורה[1], על כן יש כמובן להקפיד לאומרה כסידרה המקובל בידינו, עם זאת, חז"ל[2] האריכו בחשיבות התפילה בציבור והיותה רצויה לפני ה'.

עיקר תפילה בציבור היא 'תפילת העמידה'[3], אלא שישנם חלקים בתפילה שאפילו יפסיד תפילה בציבור אין לדלג עליהם, חלקם מצד חשיבותם העדיפה על פני תפילה בציבור כהנחת תפילין ו'סמיכת גאולה לתפילה', וחלקם מצד שלאחר התפילה לא יהיה ניתן להשלימם כברכות פסוקי דזימרה שניתקנו לאומרם דוקא קודם התפילה וכד'.

לפיכך חייל שהגיע באיחור לתפילה יאמר[4]: ברכות על נטילת ידים ואלהי נשמה, ברכות התורה, הנחת תפילין, ברוך שאמר אשרי (ובשבת למנהג האשכנזים גם נשמת[5]) וישתבח, קריאת שמע וברכותיה בשלימות, ותפילת עמידה. ולמנהג הספרדים[6] והתימנים[7] אם השעה דחוקה ביותר יוכל אף לדלג לחלוטין על פסוקי דזימרה.

ואם יש בידו שהות נוספת יאמר את שאר ברכות השחר[8] ויוסיף בפסוקי דזימרה לפי סדר החשיבות כדלהלן[9]:

א. מזמורי הללו את ד' מן השמים והללו אל בקדשו. ב. מהללי נפשי עד כל הנשמה תהלל יה. ג. מזמור לתודה[10]. ד. ויברך דוד עד "לשם תפארתך". ה. ויושע עד סוף שירת הים[11]. ו. האחרונים בסדר החשיבות פסוקי הודו[12] ויהי כבוד, לפי שאינם מזמורים מקוריים אלא לקט פסוקים.

ובשבת יקדים את סדר פסוקי דזימרה של חול כדלעיל ולפי שהוא התדיר, ואם יש לו שהות נוספת יאמר את מזמורי למנצח השמים מספרים, לדוד בשנותו, ותפילה למשה.

וכן הדין בכל מצבי הדחק השונים, כגון שעומד לקראת סוף זמן התפילה וכד'[13].

וכתב השו"ע[14] שבכל זה, לכשיתאפשר לו לאחר זמן, ישלים את שדילג, מלבד ברכות 'ברוך שאמר' ו'ישתבח' שלא תוקנו לאומרם כי אם קודם התפילה.

סיכום: המאחר לתפילת הציבור, או ששעתו דחוקה, יאמר ברוך שאמר, אשרי, וישתבח, וימשיך כסדר הרגיל מברכת יוצר אור ואילך (ולמנהג הספרדים והתימנים בשעת דחק גדולה רשאי אף לדלג לחלוטין על פסוקי דזימרה). היתה בידו שהות נוספת, יוסיף את המזמורים בפסוקי דזימרה הפותחים ב׳הללויה׳. לאחר התפילה אם אין זמנו דחוק, ראוי שישלים את שדילג, מלבד ברכות ׳ברוך שאמר׳ ו׳ישתבח׳ שאין לאומרם אלא קודם התפילה.

[1] ראה משנה ברורה סימן נב ס"ק א:

[2] ראה ברכות ח ע"א "רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס כו'":

[3] וראה בספר הליכות שלמה (פ"ח סעיף מא) שרשאי לדלג דוקא לצורך תפילה עם הציבור, אך אם ע"י הדילוג יוכל רק להספיק להתפלל בלחש עם הש"ץ, אינו רשאי לשנות מסדר התפילה לשם כך:

[4] על פי שו"ע סימן נב ומשנה ברורה שם:

[5] כן דעת המשנה ברורה ס"ק ה, ועיין שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה שנוקט למעשה שאין ל'נשמת' חשיבות גדולה דאינה אלא מנהג, ולכך אין להקדימה לשאר פסד"ז:

[6] כן פשט דברי מרן שם, והאשכנזים חוששים לדעה שהואיל ופסוקי דזימרה תוקנו ע"י הקדמונים אין להשמיטם לגמרי, ראה משנה ברורה שם ס"ק ו וביה"ל ריש סימן נג:

[7] שו"ע המקוצר סימן יב סעיף י:

[8] ראה ספר הליכות שלמה פ"ו סעיף ז:

[9] כן סדר הקדימה המקובל לדעת רבים, אם כי ישנם חילוקי מנהגים שונים ומגוונים בענין זה:

[10] ערוך השולחן שם סעיף ו. ויש הנוקטים ש'ויברך דוד' קודם לו, ראה ספר אשי ישראל פרק טז הערה סה:

[11] ולדעת החיי אדם (כלל יט סעיף ה) פסוקי הודו ויהי כבוד קודמים לשירת הים לפי שאינה מעיקר פסוקי דזימרה:

[12] ויש המקדימים את חלקו הראשון של הודו (עד רוממו את ה') לשירת הים, לפי שהוא כן מזמור מקורי:

[13] עיין ספר מחנה ישראל פ"ו אות ח.

[14] שם: