פרק יב

שאלה:האם חייל כהן שנפגע בידיו ואינו יכול להגביהן רשאי לשאת את כפיו?

האם חייל כהן, שנקטעו שתיים מאצבעותיו בלחימה, רשאי לשאת את כפיו, על אף שאין הוא יכול לחלוק את אצבעותיו?

תשובה:הגמרא[1] לומדת מהפסוק "וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם" שאין ברכת כהנים ללא נשיאת כפיים (בגובה הכתפיים[2]), ולפיכך כתבו הפוסקים[3] שמי שמנוע מלהגביה ידיו אסור לברך[4].

כתבו הפוסקים[5] שכהן שנקטעה כף ידו ר"ל אינו רשאי לברך כיון שאינו יכול לקיים נשיאת הכפיים, (ויש מן האחרונים[6] שכתב לחדש שאם יש כהנים אחרים, רשאי לצאת בברכת 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרון' שמברכים הם ולשאת כף יד אחת), אולם אם נקטעו לו אצבעות אך כף ידו שלימה, רשאי לשאת כפיו, כיון שאין האצבעות חשובות בכלל היד וממילא יכול לקיים את דין נשיאת הכפיים[7].

סיכום: כהן שמנוע מלהגביה ידיו אינו רשאי לשאת כפיו, אך כהן שנקטעו שתיים מאצבעותיו רשאי לשאת את כפיו.

[1] סוטה לח ע"א:

[2] שו"ע סימן קכח סעיף יב:

[3] שו"ע שם סעיף יד, משנה ברורה שם ס"ק נב:

[4] וכתב המשנה ברורה (שם) שאם הוא חלוש שאינו יכול לשאת כפיו כל משך הברכה - יגביה ידיו כל פעם במשך אמירת תיבה אחת מהברכה וישוב לנוח:

[5] עיין באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סימן יג, ובילקוט יוסף שם סעיף סט:

[6] שו"ת אבני נזר (או"ח סימן לא) שכן משמעות הכתיב בפסוק "וישא אהרון את ידו" משמע אפילו יד אחת. ומ"מ כתב בספר הליכות שלמה (פ"י סעיף ו) שאף לשיטה זו אין להקל אלא במקום מגוריו של אותו כהן, שהואיל והורגלו לראותו אין לחוש שיסתכלו בו בשעת ברכה:

[7] והמנהג לפרוס האצבעות ולחלקם לה' אווירים אינו מעכב כלל לדינא: