פרק טז

שאלה:האם חייל כהן רשאי לעלות לדוכן קודם שהתפלל בעצמו?

תשובה:חז"ל קבעו את ברכת כהנים לאחר תפילת העמידה כדוגמת ברכת כהנים במקדש שקוימה לאחר הקטרת האימורים, אכן פשוט שאין התפילה תנאי לברכה, לפיכך חייל כהן שעדיין לא התפלל תפילת שחרית, ונכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללים, יש לו לשאת את כפיו אפילו קודם התפילה[1].

אם נמצא סמוך לסוף זמן תפילה ורואה שעל ידי שישא את כפיו יעבור זמן תפילה, כתבו הפוסקים[2] שעדיף שיתחמק מהחיוב ע"י שיצא מביהכנ"ס קודם שיגיע הש"ץ ל'רצה' ולא יהיה נוכח שם בשעת הקריאה לכהנים לעלות לדוכן, אולם אם לא יצא וקראוהו לעלות, הרי שהתחייב מדאורייתא בברכת כהנים ויעלה לדוכן אף שיפסיד זמן תפילה שחיובה מדרבנן, אכן אם לא קרא ק"ש שחיובה דאורייתא וקראוהו לעלות, יקרא מיד פסוק ראשון ואז ישא כפיו[3].

סיכום: כהן שלא התפלל ונכנס לבית הכנסת בשעה שהציבור הגיעו לברכת כהנים, נושא כפיו קודם שיתפלל, ומכל מקום אם עומד להפסיד זמן תפילה, ישתדל לצאת מבית הכנסת בכדי שלא יתחייב בנשיאת כפיו, ברם, אם לא יצא וקראוהו לעלות, הרי שחלה עליו חובה מן התורה לברך, ויעלה לדוכן למרות שיפסיד תפילה בזמנה שחיובה מדרבנן.

[1] שו"ע סימן קכח סעיף כט, והעיר בילקוט יוסף (סעיף טז) שלכתחילה יברך ברכות התורה, אולם אין זה לעיכובא, לפי שאמירת פסוקי ברכת כהנים אינה נעשית בדרך לימוד תורה, וכ"כ בספר הליכות שלמה פ"י סעיף יד:

[2] משנה ברורה שם ס"ק קז, ילקוט יוסף שם סעיף טז:

[3] משנה ברורה שם, ילקוט יוסף שם: