פרק ה

שאלה:האם רשאים הכהנים לשאת את כפיהם כשהתפילה נערכת בשטח האימונים ללא דוכן?

תשובה:האחרונים[1] דייקו מהתיחסות חז"ל לברכת כהנים בלשון 'עליה לדוכן' שראוי להדר שהכהנים יעמדו בשעת הברכה במקום מוגבה, וכדוגמת עמידתם על גבי דוכן בבית המקדש, ועל כן כתבו שמן המובחר שיהא בגובה שלושה טפחים (24 ס"מ), אולם כמובן אין זה לעיכובא[2], ומ"מ רצוי שתהיה הגבהה כל שהיא, וכן נוהגים בבתי כנסת רבים לפרוס שטיח לצורך זה.

לפיכך חיילים המתפללים בשטח האימונים ישתדלו לארגן הגבהה, כדוגמת ארגז תחמושת, משטח עץ, ואפילו הגבהה כלשהי מע"ג הקרקע כדוגמת קרטון, וידאגו במידת האפשר שחזותו החיצונית תהיה הולמת, אך מובן שאין זה לעיכובא, כי אינו אלא לזיכרון ולדוגמת הדוכן שבביהמ"ק.

סיכום: במידת האפשר, ראוי להדר ולברך מעל משטח מוגבה, ואפילו יהא מוגבה קצת, כקרטון וכד׳.

[1] ראה אשל אברהם (בוטשאטש) סימן קכח סעיף ח וספר פסקי תשובות שם אות לא:

[2] ילקוט יוסף סימן קכח סעיף יא: