פרק ב

שאלה:האם חייל כהן שכבר נשא כפיו בתפילה, חייב לעלות לדוכן פעם נוספת כאשר נקלע מאוחר יותר במסגרת ה'סיור הרכוב' לתפילה המתקיימת ביישוב הסמוך?

תשובה:בגמרא[1] מבואר שכהן שכבר נשא כפיו באותו יום, רשאי, אם ירצה, לשאת שוב כפיו[2], אלא שאינו מחויב בכך[3], וכן פסק השו"ע[4]: "אם עלה פעם אחת ביום זה, שוב אינו עובר אפילו אמרו לו עלה[5], ומ"מ העירו האחרונים[6] שאם אינו רוצה לעלות, יצא מבית הכנסת מפני החשד.

כתבו הפוסקים[7] שאם עלה פעם נוספת לדוכן יברך ברכת 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן', לפי שסוף סוף מקיים מצוה בכך[8].

יש מן האחרונים[9] שכתב לחדש שגדר חיוב ברכת כהנים אחת ליום נלמד מנשיאת כפיים במקדש שקוימה אחת ליום, סמוך לעבודת הקרבן, לפיכך כשם שביום שהיה קרבן מוסף עלו הכהנים במקדש לדוכן פעמיים, כך אף בזמננו - שבעוונותינו עדיין לא זכינו לבניינו - חייב הכהן לשאת את כפיו שנית במוסף[10], וכן המנהג[11].

סיכום: כהן שכבר נשא כפיו באותו יום, רשאי, אם ירצה, לשאת כפיו שנית, ומכל מקום אם אינו רוצה לעלות שוב לדוכן, יצא מבית הכנסת מפני החשד.

[1] ראש השנה כח ע"ב:

[2] ואין בכך משום איסור "בל תוסיף", ולא זו בלבד אלא שמקיים מצוה בכך (מאירי שם):

[3] יש שהעירו שלשיטת התוס' (מנחות מד ע"א ד"ה 'כל כהן') שכהן יחידי מחויב בברכת כהנים רק מדרבנן (עיין שו"ע שם סעיף י ומגן אברהם שם ס"ק טז), הרי שאם בתחילה עלה לדוכן יחידי ואח"כ הזדמן לו מנין בו יעלה עם כהן נוסף, אזי חלה עליו חובה לעלות:

[4] סימן קכח סעיף ג, ועיין שם סעיף כח:

[5] ודעת הפרי מגדים אשל אברהם (שם ס"ק ג) שחייב מדרבנן, אך נראה שרבים מן האחרונים חולקים עליו, וכן פסק בילקוט יוסף שם סעיף יד:

[6] ראה הערות הגר"מ אליהו על קיצור שו"ע סימן ק הערה כ בשם אחרונים:

[7] משנה ברורה שם ס"ק יא כדעת רבים מהפוסקים, וכן כתבו בילקוט יוסף שם סעיף טו ובשו"ע המקוצר סימן כ סעיף כ:

[8] ועיין שו"ת חתם סופר או"ח סימן כב שמפקפק למעשה אם לחוש לשיטת הלבוש שנקט שאין לברך, ולפיכך הורה שבתפילת מוסף יברך, אך במנין אחר עדיף שלא יכנס לספק ברכה, אא"כ אין שם כהן אלא הוא:

[9] חתם סופר על השו"ע שם:

[10] לדבריו החיוב מן התורה, אכן משמעות שער הציון (שם ס"ק פא) שאין על כהן חובה לשאת כפיו במוסף:

[11] ילקוט יוסף שם סעיף טו, שו"ע המקוצר סימן כ הערה ג: