פרק א

שאלה: האם חייל כהן ששב עם שחר מפעילות מבצעית, וטרם שאכל וישן בא להתפלל תפילת שחרית, רשאי להימנע מלעלות לדוכן לברכת כהנים?

תשובה: מצוה מן התורה על הכהן לברך את ישראל שנאמר "כה תברכו את בני ישראל"[1], ונאמר בגמרא[2]: "אמר רבי יהושע בן לוי מנין שהקב"ה מתאווה לברכת כהנים שנאמר כו', וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלוש[3] (מצוות) עשה: כה תברכו, אמור להם, ושמו את שמי". אולם כבר כתבו ראשונים[4] שכל החיוב חל דוקא כשקראו לו לברך, ושכן מוכח מן המתואר בירושלמי[5] שאמוראים שלא חשו בטוב השתמטו מחיוב זה ע"י שהסתתרו מאחורי העמודים בבית הכנסת או יצאו חוץ לביהכנ"ס בשעה שקראו לכהנים לברך.

לפיכך, אף שכמובן לא ראוי לאדם להתחמק מחיוב מצוות, ומצינו שבשעת חרון אף נענשים על כך[6], מכל מקום, חייל כהן שמנוע מלקיים מצוה זו, רשאי להתחמק מן החיוב בה ע"י שלא יימצא בבית הכנסת בשעה שקוראים "כהנים"[7], או, כשהתפילה נערכת ב'שטח', ע"י שיתרחק מהמתפללים כשיעור מרחק כזה שיהיה ניכר שהקריאה הנ"ל אינה מיוחסת אליו, וכתבו הפוסקים[8] שיצא קודם שהש"ץ יגיע לברכת 'רצה' (מכיון שאז מתחילה שעת חיובו לעקור ממקומו לעלות לדוכן, ולפיכך משעה זו כל שיקראו לו לעלות ולא יעלה חשוב כעוקר המצוה) וישהה שם עד אחר ברכת כהנים (כדי שלא יחשדו בו שהוא פגום לכהונה, שאחיו מברכים והוא לא משתתף עמהם)[9].

(העירו הפוסקים שבמקרה זה ישהה הכהן חוץ לביהכנ"ס אף כשאין מנין בלעדיו, ולמרות זאת ימשיך הש"ץ תפילתו, שכן הדין שאם התחילו החזרה במנין רשאים לסיימה אף כשיצאו חלקם[10], ואף יאמר "או"א ברכנו בברכה המשולשת כו'" אם אין כהן אחר[11], אולם במקרה שיש שם כהנים אחרים שכן נושאים כפיהם והכהן שאינו נושא כפיו נחוץ למנין, על הכהן שיצא לשוב לביהכנ"ס, מכיון שברכת כהנים חשובה ענין בפני עצמו שרק קבעוהו בתפילה, ולכך נצרך מנין שלם[12], במקרה זה יכנס אחר הקריאה "כהנים").

סיכום: מצוה גדולה על הכהן לשאת כפיו ולהחיל את ברכת ה׳ על ישראל, לפיכך אין להתרשל במצוה זו, ומאוד יש להשתדל בקיומה אפילו במקום דחק, וכבר הבטיחונו חז״ל ״לפום צערא אגרא״. אכן במקום דוחק גדול רשאי הכהן להתחמק מחיוב הברכה בכך שיצא מבית הכנסת, או שיתרחק מהמתפללים קודם שיגיע הש״ץ ל׳רצה׳ ולא יימצא שם בשעה שיקראו לכהנים לעלות לדוכן.

[1] במדבר ו כג:

[2] סוטה לח ע"ב:

[3] מבואר ברמב"ם (פט"ו מתפילה הי"ב) ובשו"ע (סימן קכח סעיף ב) שבגלל גדלות מצוה זו מעלה עליו הכתוב כאילו עבר שלוש מצוות עשה:

[4] רא"ש מגילה פ"ג סימן כב, שכן פירוש הפסוק "כה תברכו כו' אמור להם", כלומר, כשיאמרו לכהנים - יברכו את העם:

[5] ברכות פ"ה ה"ד:

[6] ראה מנחות מא ע"א לענין התחמקות מחיוב ציצית, ועיין ביאור הלכה (סימן קכח סעיף ד ד"ה 'אינם') שהוכיח כן לענינינו אף מהגמ' שדרשה את הפסוק "ויראת מאלוהיך" על המתחמק מקיום מצות "מפני שיבה תקום":

[7] שו"ע סימן קכח סעיפים ב - ד:

[8] ביאור הלכה שם ד"ה 'או אם אמרו':

[9] שו"ע שם:

[10] שו"ע סימן נה סעיף ג ומשנה ברורה שם ס"ק טו:

[11] משנה ברורה שם ס"ק י, ולפי שתוספת זו נחשבת כחלק מחזרת הש"ץ שרשאי לסיימה:

[12] ביאור הלכה סימן קכח סעיף א ד"ה 'בפחות מעשרה':