פרק כ

שאלה: האם חייל הנמצא ב'תרגיל מסכם' וברשותו מים בכמות מצומצמת המספיקה לשתיה בלבד רשאי להתפלל ללא נטילת ידיים שחרית?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "(קודם התפילה) צריך לרחוץ ידיו במים, ואם אין לו צריך לחזור אחריהם עד פרסה (הליכה הנמשכת 72 דקות), והני מילי כשהוא הולך בדרך והמים נמצאים לפניו, אבל אם צריך לחזור לאחוריו למקום מים, עד מיל (הליכה הנמשכת 18 דקות) חוזר, יותר ממיל אינו חוזר" ועוד כתב[2]: "אם אין לו מים יקנח ידיו (בכל שיטחם, בין בכף בין בגב היד[3]) בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ויברך 'על נקיות ידיים' ויועיל לתפילה אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן" וכן מנהג התימנים[4] ורבים מהאשכנזים[5], אולם מנהג הספרדים[6] שלא לברך כלל על קינוח ידיים.

ואכן פשוט שלכשיזדמנו לו מים יזדרז ליטול ידיו ג' פעמים לסילוק הרוח רעה, אולם מאחר וכבר התבאר[7] שלשיטת הרא"ש תקנת הברכה היתה על הנטילה שקודם התפילה, לפיכך עתה שכבר התפלל אין לו לברך על נטילה זו.

יש מן הפוסקים[8] שכתב שבשעת הדחק מועיל הקינוח קצת אף לסילוק הרוח רעה ולפיכך יש לקנח ידיו ג' פעמים, אולם יש החולקים על כך.

מאחר והחייל ישן במהלך התרגיל בביגוד מלא או עם כפפות (בחורף) אפשר שכלל לא מתחייב בנטילה[9]. ואכן כאשר אין מים לנטילת ידיים, נכון לישון עם כפפות כדי שיוכל לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בלי נטילת ידיים[10].

סיכום: היודע מראש שלא יימצאו לו מים לנטילה, ראוי שיישן בביגוד מלא או עם כפפות, ובכך יוכל להתפלל בלא נטילה. ומכל מקום הניעור בבוקר ואין לו מים, יקנח (כל שטח) ידיו בבגד וכד׳, ולמנהג התימנים ורבים מהאשכנזים אף יברך ״ברוך אתה ה׳ אמ״ה על נקיות ידיים״, ויועיל לו לתפילה. הזדמנו לו מים לאחר מכן, יטול ידיו בלא ברכה.

[1] סימן צב סעיף ד:

[2] סימן ד סעיף כב:

[3] משנה ברורה שם ס"ק נז, וע"ש שבדיעבד רשאי להסתפק בקינוח האצבעות בלבד אך אם מנקה רק ראשי האצבעות לא הועיל דבר:

[4] שו"ע המקוצר סימן ב סעיף ה:

[5] משנה ברורה שם ס"ק נה. ברם עיין בספר ישועות יעקב (שם ס"ק א וה) שהסתפק בנוסח ברכה זו שאינה כתקנת חז"ל, ובגלל הספק כתב למעשה לא לברך, וכ"כ בספר פסקי תשובות (שם אות לא) ש'שב ואל תעשה עדיף', ואין לברך בנוסח זה:

[6] כף החיים שם ס"ק קה, הערות הגר"מ אליהו על קיצור שו"ע סימן ב הערה י, ילקוט יוסף סימן ד סעיף עה ובהערה שם, ספר הלכה ברורה שם אות סו:

[7] לעיל תשובה א:

[8] ראה באר היטב שם ס"ק כח:

[9] ראה תשובה ז:

[10] ילקוט יוסף סימן ד סעיף לא: