פרק יח
שאלה: כיצד יש לנהוג ביחס לנטילה כשקיימת כמות מים מצומצמת בלבד?
תשובה: רב חסדא השתבח בגמרא[1] שבכך שנטל ידיו מלוא חופניים השפיעו עליו באותה מידה רוב טובה, ואכן כתב השו"ע[2] שאע"פ ששיעור הנטילה לסעודה ברביעית הלוג (86 סמ"ק)[3] מ"מ יוסיף ליטול בשפע, אכן לענין נטילת ידיים שחרית פסק השו"ע[4] שאין שיעור רביעית מעכב, וא"כ במקום צורך יוכל ליטול אף בפחות מכך ובברכה[5], אולם למנהג הספרדים[6] אין לברך על נטילה זו מאחר ויש פוסקים המחייבים רביעית אף לנטילת שחרית[7].
עוד מבואר בשו"ע[8] לענין נטילת ידיים לסעודה: "שיעור נטילת ידיים כל היד כו' ויש אומרים עד מקום חיבור האצבעות לכף היד וראוי לנהוג כדעת הראשון", וכן כתבו הפוסקים[9] לענין נטילת ידיים שחרית שיטלם לכתחילה עד פרק הזרוע, אך אם אין לו די מים יסתפק בנטילה עד קשרי האצבעות, ונראה שבמקרה זה עדיפה נטילת האצבעות ג' פעמים שמסלקת את הרוח רעה על פני נטילת כל היד פעם אחת שאינה מועלת לכך.
יש להוסיף שכאשר קיימת כמות מים מצומצמת למספר חיילים, ניתן ליטול יחדיו בקילוח אחד לכולם ובכך להסתפק בכמות מים קטנה, היינו רביעית הלוג לשני חיילים, חצי לוג לשלושה או ארבעה, ולוג אף למספר חיילים רב יותר[10], אך יש להיזהר שיבואו המים על כל היד ולכל הפחות עד סוף קשרי האצבעות.
סיכום: לכתחילה יש ליטול את כל כף היד, ולכל הפחות ברביעית מים (כחצי כוס מצויה) לכל יד. בשעת דחק ניתן להקל בנטילת האצבעות בלבד, וכשאין מים מצויים רשאי אף ליטול בפחות מרביעית, אלא שאז למנהג הספרדים אין לברך על נטילה זו.
מספר אנשים רשאים במקום צורך לפשוט ידיהם זה תחת זה וליטול יחדיו בקילוח אחד ובכך להסתפק בכמות מים קטנה.
[1] שבת סב ע"ב:
[2] סימן קנח סעיף י:
[3] לשתי ידיו, אולם כתב המשנה ברורה שם ס"ק לז שיטול ברביעית לכל יד:
[4] סימן ד סעיף ו, וע"ש במשנה ברורה ס"ק טו:
[5] עיין משנה ברורה שם ס"ק טז, ונראה שכן אף מנהג התימנים, ראה שו"ע המקוצר סימן ב סעיף ה:
[6] ראה שו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סימן קח אות יא, ועיין לעיל תשובה יג שאם הזדמנה לו נטילה כשרה לאחר זמן לא יברך עליה, שהרי לדעת השו"ע יצא כבר בנטילה הראשונה, אא"כ לא שהה זמן רב בין הנטילות, שאז רשאי לברך אחר הנטילה השניה הואיל והברכה מתיחסת אף לנטילה הראשונה:
[7] עיין ביה"ל שם ד"ה 'אין צריך' שהרא"ה מחמיר בזה:
[8] סימן קסא סעיף ד:
[9] שערי תשובה סימן ד ס"ק ה, משנה ברורה שם סק"ט, ילקוט יוסף סימן ד סעיף ו ובהערה שם, ושו"ע המקוצר סימן ב סעיף ב:
[10] ראה שו"ע סימן קס סעיף יג. ואף שכתב השו"ע (סימן ד סעיף יב) לגבי נטילת ידיים שחרית, שאין מועיל לטבול את ידיו ג' פעמים באותם המים אלא צריך להחליפם, כיוון שנטמאו בנגיעתו מחמת רוח רעה השורה על הידיים, כתב האשל אברהם מבוטשאטש שם, שאין לחשוש לכך אלא במים שהשתמש בהם לנטילה, אך עצם הנגיעה במים בידיים שלא נטהרו אינה מטמאת. ממילא, כיוון שאין הנטילה מסתיימת עד הגעת המים לידי כולם, כמבואר במשנה ברורה (סימן קס ס"ק עח), אין מניעה ליטול ידיים יחדיו, אף שמי הנטילה עוברים מאחד לשני. אולם, מדברי שו"ע הרב (מהדו"ב סימן ד סעיף ב) משמע שעצם הנגיעה במים מטמאת אותם, ולדבריו יתכן שיש להחמיר בדבר, אך מסתבר לומר שגם לדבריו אין המים נאסרים בשעת הנטילה, שאם לא כן אין אפשרות ליטול ידיים, ועל כן יש להתיר ליטול ידיים שחרית בדרך זו כשאין מים בכמות מספקת: