פרק יד

שאלה: האם כאשר אין כלי זמין לנטילה ניתן ליטול ידיים ישירות מ'עוקב מים' או מברז מים הקבוע בקיר?

האם ניתן ליטול ידים מבקבוק בעל פה צר?

תשובה: מדיני נטילת ידיים לסעודה הוא שיבואו המים אל ידיו ע"י פעולת אדם ('כח גברא'), ומ"מ פסק בשו"ע[1]: "חבית שיש בה מים כו' אם היה ברז בנקב והסירו וקיבל המים על ידיו חשיב שפיר כח גברא, וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה (לפי שרק הקילוח הראשון נחשב כבא מכוחו)", ופשוט שכן הדין לכתחילה בנטילה מברז 'עוקב מים', אלא שבשל הקושי להגדיר מתי פוסק 'קילוח ראשון', לפיכך נהגו לכתחילה להימנע מנטילה בדרך זו, אולם פשוט שבמקום צורך כשאין כלי בהישג יד, ניתן להקל וליטול מברז 'עוקב מים'. והגם שלכתחילה נכון להקפיד על 'כח גברא' גם בנטילת ידיים שחרית, בדיעבד אינו מעכב ורשאי ליטול (למנהג האשכנזים בברכה) גם בדבר שאין בו 'כח גברא'.

ברם, יש להוסיף שכל בעייתיות זאת קיימת בנטילה מברז, שכפי שהתבאר ניתן ליטול ממנו רק בשפיכות קצרות, אך כשנוטל מבקבוק שפיו צר, אף שהמים הזורמים בקילוח דק אינם שוטפים בבת אחת את כל היד, הלא אין כל ריעותא של כח נותן, וממילא רשאי לשפוך המים בשפיכה ארוכה באופן שלא יהא כל הפסק באמצע הנטילה ותהיה הנטילה כראוי[2]. ואעפ"כ מנהג ישראל להשתדל לכתחילה בכלי נטילה בעל פה רחב[3].

כתבו הפוסקים[4] שאין להקל ליטול ידיים לסעודה ע"י פתיחת ברז ביתי על ידיו, לפי שבדרך כלל באופן זה אין המים מוזרמים לידיו מכלי, אלא מצינור שאין עליו שם 'כלי', אכן אם המים זורמים לידיו ישירות מכח דוד שעל הגג, הרי שיש מקילים[5] במקום צורך להגדיר זאת כנטילה מברז חבית, ויש מחמירים[6] מאחר ואין המים מגיעים ישירות מהדוד.

כתב השו"ע[7]: "טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים לסעודה", והוסיף הרמ"א: "מיהו אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא", וא"כ למעשה פשוט שבנטילת ידיים שחרית ניתן להקל במקום צורך וליטול מברז שהמים מגיעים אליו מדוד שעל הגג, וגם מברז ביתי רגיל הקבוע בקיר, ומנהג האשכנזים[8] והתימנים[9] אף לברך על נטילה זו, ואפשר שגם למנהג הספרדים[10] יש לברך במקרה זה, אך למעשה נהגו הספרדים שלא לברך על נטילה זו.

סיכום: מנהג ישראל ליטול בכלי בעל פה רחב, אולם במקום צורך ניתן ליטול אף מכלי בעל פה צר כבקבוק וכד׳, רק שיזהר לערות ממנו לאורך זמן, כך שיגיעו המים לכל שטח כף היד בקילוח אחד.  

במקום צורך ניתן ליטול ידיים ישירות מברז ׳עוקב מים׳, ובלבד שיפתחנו לסירוגין כל פעם לזמן קצר ויחזור ויסגרנו, ובמקום דחק ניתן אף להקל וליטול ישירות מברז שהמים מוזרמים אליו מדוד מוגבה, ואף מברז הקבוע בקיר (למנהג הספרדים בלא ברכה ולמנהג האשכנזים אף יברך).

[1] סימן קנט סעיף ט, משנה ברורה סימן ד ס"ק יז:

[2] פסק"ת סימן קסב אות ח, וכ"כ שו"ע המקוצר סימן כז סעיף ד:

[3] ילקוט יוסף סימן קנט סעיף ב:

[4] ראה ספר פסקי תשובות שם אות יט. ועיין בהערות הגר"מ אליהו על קיצור שו"ע סימן מ הערה יד שכתב שבדיעבד יצא ידי נטילת ידיים בברז המחובר לצינור, ודוקא כשפותחו וסוגרו לאלתר מספר פעמים, שאז יש בשפיכה שם כח גברא, ע"ש:

[5] עיין שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן ז:

[6] שו"ת אור לציון חלק א סימן טז, ועיין שו"ת ציץ אליעזר שם אות ג:

[7] סימן ד סעיף ז:

[8] משנה ברורה שם ס"ק טז:

[9] שו"ע המקוצר סימן ב סעיף ה:

[10] שאף שנוקטים שאין לברך על נטילה שכשרותה מוטלת בספק ומשום 'ספק ברכות להקל', מ"מ כאן ניתן אף לצרף דעות הפוסקים המקילים בברז זה אף לענין נטילה לסעודה. ועיין עוד שו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סימן קח אות יא, והערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן ב הערה ט, ועיין לעיל תשובה י"ג, וכבר התבאר שם שאף אם הזדמן לו לאחר זמן ליטול ידיו כדין, מ"מ לא יברך על הנטילה השניה אא"כ לא שהה זמן רב בין שתי הנטילות: