פרק יג

שאלה:האם במצבי דחק מותר ליטול ידיים מכוס פלסטיק סדוקה או משקיות מים הנלקחות עם החיילים ל'שבוע מלחמה'?

תשובה:כלי קטן שאינו מכיל 'רביעית הלוג' (86 סמ"ק), כלי סדוק או נקוב[1], כלי שלכשעצמו אינו כלי קיבול כשקית מי שתייה שללא תכולתה מתבטל חללה[2], או כלי שלא יוצר להחזקת נוזל כקסדה, פסולים לנטילת ידיים לסעודה[3], וכתב השו"ע[4]: "טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים לסעודה".

פוסקי אשכנז[5] ותימן[6] דייקו מלשון השו"ע שבמקום צורך אין דין זה מעכב ואף יברך על נטילה זו, אולם מנהג הספרדים[7] שאין לברך על נטילה זו, שמכיון שישנם פוסקים הנוקטים שאין יוצאים בה ידי חובה, הרי שהוא ספק, והכלל הוא 'ספק ברכות להקל'[8]. אכן אף לדעה זו אם הזדמן לו לאחר מכן כלי כשר – יטול ללא ברכה[9], אא"כ שהה זמן מועט בין שתי הנטילות שאז מברך אחר הנטילה השניה.

סיכום: אין ליטול ידיים שחרית בכלי קטן (המכיל פחות מחצי כוס מצויה), סדוק, או נקוב, וכן בכלי שכשעומד בפני עצמו אינו בר קיבול (כשקית מי שתייה), או שלא נוצר לאיחסון נוזלים (כקסדה), ומכל מקום במקום דחק נוטל בהם, למנהג האשכנזים והתימנים בברכה, ואילו למנהג הספרדים בלא ברכה.      

[1] עיין בשו"ת אגרות משה (ח"ג סימן לט) שכתב לחדש שכוס חד-פעמית אינה בעלת חשיבות ואין להשתמש בה לקידוש אלא בשעת הדחק, אכן, רבים מן הפוסקים נחלקו על כך, וכן המנהג להקל:

[2] אמנם כלי שיוצר מתחילה לשמש באופן זה, כמצקת מרק וכד', כשר לנטילה. אולם כתבו הפוסקים (ראה ט"ז שם ס"ק ו), שכן הדין דוקא בכלי שיש לו חלל עצמי, אך בשקית וכד' שאין לה חלל כלל, אין להתיר למרות שיוצרה מתחילה לשמש למשקין. ועל כן נראה שיש להימנע מנטילת ידיים בשקיות מי שתייה, 'שלוקר' וכד':

[3] נושא זה מבואר בהרחבה בשו"ע סימן קנט:

[4] סימן ד סעיף ז:

[5] רמ"א שם, משנה ברורה שם ס"ק טז:

[6] שו"ע המקוצר סימן ב סעיף ה:

[7] כף החיים סימן ד ס"ק י, שו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סימן קח אות יא, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן ב הערה ט, ספר הלכה ברורה ח"א סימן ד ס"ק יב:

[8] ואומרים הכלל 'ספק ברכות להקל' אף נגד דעת מרן:

[9] דשמא יצא בנטילה הראשונה, וספק ברכות להקל: