פרק יב

שאלה:בגלל תקלה ב'עוקב המים' הובאו המים לחניון הלילה בסירי מטבח גדולים, בהשכמה השתמשו מספר חיילים שאינם מקפידים על נטילת ידיים במים לרחיצת פניהם וידיהם תוך שהם שואבים בחופניהם את המים מהסירים, האם כתוצאה מכך נאסרו המים לנטילה?

תשובה:כתב השו"ע[1]: "אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים עלתה לו נטילה לק"ש ותפילה אבל לא לרוח רעה שעליהן", ובאר המשנה ברורה[2] שלהסרת הרוח רעה צריך לערות מים עליהם, ואפילו על צד שאף שכשוך מועיל להסרת הרוח רעה, מ"מ צריך לערות עליהם ג' פעמים "ושכשוך בכלי אפילו ק' פעמים לא חשיב אלא פעם אחת, שמיד נטמאו המים". וכן מצינו לענין נטילת ידיים לסעודה שכתב הרמ"א[3]: "אבל אסור לרחוץ ידיו ממים שנטל בהם חבירו כבר".

ברם, במקום צורך ניתן להשתמש במים שרק נגעו בהם קודם נטילה, שכן המים נטמאים דוקא כתוצאה מהשימוש בהם עצמם לנטילה, אך אם רק שאבו בחופניהם מים מסיר, אין המים הנותרים חשובים כמי נטילה[4]. וכן מצינו לענין נטילת ידיים לסעודה שכתב הרמ"א[5]: "מי שלא נטל ידיו ונגע במים, לא נפסלו אותם מים לנטילה ולא מיקרו מים טמאים".

אולם כתבו האחרונים[6] שדוקא עצם הנגיעה במים אינה פוסלתן, אבל אם היו ידיהם מלוכלכות ושכשכום במים בכדי לנקותן, הרי שנעשתה במים מלאכה ונפסלו, ומ"מ יש שכתבו[7] שאם המים מרובים, הרי שהמים המועטים שנעשתה בהם המלאכה בטלין במרובים, ועוד יש צד להקל לענין נטילת ידיים שחרית שדיניה קלים מנטילת ידיים לסעודה[8].

סיכום: מים ששימשו לרחיצה או לנטילת ידיים, נפסלו מליטול בהם הידיים, ומכל מקום מגע גרידא, אף על ידי אדם שאינו מקפיד על נטילה, אינו פוסל את המים.

[1] סימן ד סעיף יב:

[2] שם ס"ק כה:

[3] סימן קס סעיף יא:

[4] כן הורה לנו הגר"א נבנצל. וכעין זה נקט בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סימן א סוף אות ח) שדוקא מים שהשתמשו בהם בכדי להיטהר נטמאים, אך מגע גרידא ללא כוונת טהרה אינו אוסרם, ושכן כתב האשל אברהם בוטשאש (מהדו"ת סימן ד סעיף יב):

[5] סימן קס סעיף יא:

[6] משנה ברורה שם ס"ק נד, וע"ש ס"ק יח:

[7] אשל אברהם בוטשאש שם סעיף ב:

[8] עיין שו"ע ורמ"א סימן ד סעיף ז: