פרק יא

שאלה: האם במצבי דחק ניתן ליטול ידיים בשאר משקאות כגון בתה, קפה או מיץ שנשארו מארוחת הלילה, או במים ששימשו להדחת כלים?

תשובה: מים שנסרחו עד שאינם ראויים אפילו לשתיית כלב, או מים שנעשתה בהם מלאכה, או שנשתנה מראיהן, פסולים לנטילת ידיים לסעודה[1], ומ"מ כתב השו"ע[2]: "מים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה כשרים לנטילת ידיים לתפילה, מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו (אלא ברכת 'על נקיות ידיים'[3])".

הכרעת פוסקי אשכנז[4] ותימן[5] שאף יברך עליהם 'על נטילת ידיים', אלא אם כן יודע שקודם התפילה עתידים להזדמן לו מים כשרים, שאז יטול כעת במים הפסולים ללא ברכה, ולכשיגיעו לידיו המים הכשרים יעשה צרכיו ויטול שנית ויברך[6], אולם שיטת פוסקי ספרד[7] שלא לברך בכל מצבי הספק, ולכשיזדמנו לו מים חדשים יחזור ויטול ידיו ללא ברכה[8], אא"כ לא היה הפסק גדול בין שתי הנטילות, שאז יברך אחרי נטילה שניה.

לענין שאר משקאות כתה שהתקרר וכד' שעיקרן מים, נראה[9] שבמקום דחק ניתן להקל לנטילת שחרית למנהג האשכנזים בברכה, ולמנהג הספרדים ללא ברכה.

סיכום: לכתחילה אין ליטול ידיים שחרית במים סרוחים, במים שנשתנה מראיהן, או שנעשתה בהם מלאכה, ואף לא בשאר משקאות כתה שהתקרר וכד' שעיקרן מים, ומכל מקום במקום דחק נוטל בהם, למנהג האשכנזים והתימנים בברכה, ואילו למנהג הספרדים בלא ברכה.

[1] עיין שו"ע סימן קס:

[2] סימן ד סעיף א:

[3] ראה משנה ברורה שם ס"ק ו ושו"ע שם סעיף כב, ועיין להלן תשובה כ:

[4] עיין משנה ברורה שם סק"ז:

[5] שו"ע המקוצר סימן ב סעיף ה:

[6] ביה"ל שם ד"ה 'עלייהו':

[7] עיין כף החיים שם סק"י וס"ק כז, וע"ע ספר הלכה ברורה שו"ת אוצרות יוסף סימן ט:

[8] דשמא יצא כבר בנטילה ראשונה, וספק ברכות להקל:

[9] עיין רמ"א סימן קס סוף סעיף יב, דרכי הלכה להגר"ד יוסף סימן קס סעיף יב, ופסק"ת סימן קס סעיף כא: