פרק ט

שאלה: האם חל איסור אכילה על מאכלים שתורני מטבח או חבר לשולחן נגעו בהם, וידוע שאינם נוטלים ידיהם בבוקר?

תשובה: בגמרא[1] נאמר "יד לגיגית (השיכר) - תקצץ". יש שבארו[2] שמגע היד פוגם השיכר תמיד וללא קשר לדין נטילת ידיים שחרית, אולם יש מן הפוסקים[3] שהעמידו דברי הגמרא במגע היד קודם נטילתה והיינו לפי שהרוח רעה השורה על הידיים קודם נטילתן מזיקה ולכך אף הזהירו מפני נגיעה בכל דבר מאכל קודם הנטילה, ויש מן הפוסקים[4] שכתב שהסכנה היא דוקא במגע קודם הנטילה ודוקא בגיגית השיכר.

כתבו הפוסקים[5] שבדיעבד כשנגע בדבר מאכל קודם נטילה – אין אותו מאכל נאסר באכילה, וכן מקילים רבים במסעדות וכד', אכן יש שכתבו שאם ניתן יש להדיחו ג' פעמים.

למעשה חייל היודע שתורני המטבח אינם מקפידים ליטול ידיהם יוכל לסמוך להקל, מה גם שיש הנוקטים[6] שאף רחיצת ידיים במים מועלת להקליש את הרוח רעה, ומן הסתם אותם עובדים רחצו ידיהם בקומם משנתם[7].

עוד יש להעיר שהרמב"ם כלל לא הזכיר את החיוב ליטול ג' פעמים בבוקר וכן לא הזכיר את סכנת הרוח רעה השורה על הידיים בשינה, וכבר כתבו נושאי כליו[8] שלשיטתו אין רוח זו שורה כיום בינינו, וא"כ ודאי ניתן לצרף שיטתו להקל בדיעבד.

סיכום: מאכלים שנגעו בהם אנשים שאינם מקפידים על נטילת הידיים, אינם נאסרים בדיעבד.

[1] שבת קח ע"ב, ועיין עוד יומא עז ע"ב "מדיחה אשה ידה אחת (ביום כיפור) ונותנת פת לתינוק כו' משום שיבתא":

[2] בית יוסף, וכן משמעות דבריו בשו"ע סימן ד סעיף ה:

[3] משנה ברורה שם ס"ק יד:

[4] חיי אדם כלל ב סעיף ב:

[5] ראה בענין זה באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן א, בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן ב, ובילקוט יוסף סימן ד סעיף לה:

[6] שו"ת יביע אומר שם אות י, ילקוט יוסף סימן ד סעיפים לד-לה ובהערות שם:

[7] אגב, חיילים שאינם יהודים אינם מטמאים מאכלים ואין צורך לבקש מהם ליטול ידיים. משנה ברורה שם ס"ק י, ילקוט יוסף סימן ד סעיף לז:

[8] לחם משנה פ"ג מהלכות שביתת העשור ה"ב: