פרק ח
שאלה:על מה צריך להקפיד מפקד ש'הוקפץ' משינתו לחמ"ל הפלוגתי ולא הספיק ליטול ידיו?
תשובה:מפאת הרוח הרעה השורה על הידיים בזמן השינה הזהירה הגמרא[1] מפני הסכנה הנגרמת ע"י נגיעתם בנקבי הגוף קודם נטילה, וכן כתב השו"ע[2]: "לא יגע בידו קודם הנטילה לפה ולא לחוטם ולא לאזניים ולא לעיניים".
אלא שבגמרא במקום אחר[3] מבואר בענין ברכות השחר שכשמעביר ידיו על עיניו מברך פוקח עיוורים, ושם המדובר קודם שנטל ידיו, וא"כ תמוה כיצד רשאי לנגוע בעיניו. רבים מן הפוסקים[4] תירצו שהסכנה קיימת דוקא במגע ישיר בנקבי הגוף אך אם נוגע באמצעות בגד, נייר טואלט[5] וכד' אין כל חשש, ויש מן הפוסקים[6] שהקל אף במגע ישיר כל שנוגע רק בחלקם החיצוני של איברים אלה הואיל והסכנה קיימת רק כשנוגע בתוכם.
למעשה יש להיזהר ממגע ישיר, אולם אם נצרך מאוד לכך, כגון שהאירוע המבצעי נמשך זמן רב, יוכל להקל במגע חיצוני בלבד ותוך שהוא מקפיד לנגוע על ידי כף היד וכשיטת האומרים[7] שעיקר הרוח רעה שורה על האצבעות, עוד יש להוסיף שאם ניעור באמצע השינה ומתעתד לשוב למיטתו יש אומרים[8] שאין שורה אז רוח רעה על ידיו ויוכל להקל.
עוד הזהירו חז"ל[9] בשל רוח רעה זו מנגיעה במאכלים[10] קודם נטילת ידיים, וכפי שיבואר להלן[11], ולפיכך אם נצרך מסיבות מבצעיות לאכול קודם שיטול ידיו, יש לו להקפיד להימנע ממגע ישיר של ידיו במאכל[12].
סיכום: קודם נטילת ידיים שחרית, יש להיזהר ממגע בנקבי הפנים והגוף, וממגע במאכלים.
[1] שבת קח ע"ב:
[2] סימן ד סעיף ג:
[3] ברכות ס ע"ב ע"פ גירסת הראשונים בגמרא "כי מנח ידיה אעיניה וכו'" ודלא כגירסתנו "כי פתח עיניה וכו'":
[4] ט"ז סימן מו סק"א, מ"א שם סק"א, הובאו במשנה ברורה שם סק"ו:
[5] יש שלמדו בדברי השו"ע שהסכנה קיימת דוקא בנקבי הראש ולא בשאר הגוף, לפי"ז יש להקל לעושה צרכיו שנצרך לקנח, אכן פשט המשך דברי השו"ע (סימן ד סעיף ד) "אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת וכו'" משמע שגם קודם הנטילה ישנה סכנה בנגיעה שם, וכן כתב המשנה ברורה שם ס"ק יג:
[6] פרישה סימן מו אות ה, ועיין משנה ברורה סימן ד ס"ק יב שהקל כמותו במקום דוחק:
[7] ראה משנה ברורה שם סק"ט:
[8] אשל אברהם בוטשאש שם סעיף א ד"ה 'ממו"ח':
[9] שו"ע שם סעיף ה ומשנה ברורה שם ס"ק יד:
[10] יש מן הגדולים שנזהרו קודם הנטילה אף מנגיעה בבגדים וכלים, אכן כבר העיר המשנה ברורה (שם סק"ב) שבגמרא לא משמע שיש איסור בכך, ובמיוחד כשמתלבש קודם נטילה מטעמי צניעות או צינה ודאי יש להקל, ועיין עוד באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ה או"ח סימן א ובילקוט יוסף סימן ד סעיף לב:
[11] בתשובה הבאה:
[12] יש להעיר כי יש לחוש לענינים אלו דוקא כשניעור משינת הלילה שודאי שורה רוח רעה על ידיו, ואילו במצבי ספק רוח רעה, כגון הישן ביום או בלילה בכפפות וכד', לא נהגו להחמיר: