פרק ה

שאלה: האם חיילי מחלקה שהוקפצו באמצע הלילה למסדר כוננות, שלאחריו יחזרו לישון, צריכים ליטול ידיים? חייל הלן בשטח ונטילת הידיים מהווה עבורו טירחה גדולה והוצרך להתפנות או לשתות באמצע השינה האם חייב בנטילת ידיים לצורך הברכה?

תשובה: מצינו בפוסקים[1] שנטו להקל בעניני נטילת ידיים כל שקם באמצע שנתו וחוזר לישון, ולכך נראה שיש להקל כשקם להקפצת תירגול, מסדר כוננות וכד', וחוזר לישון לאלתר[2].

ברם, שונה מעט דינו של הקם באמצע השינה ונצרך לברך, כגון שקם לשירותים שיוצרך לברך 'אשר יצר'[3], שאמנם מבואר בשו"ע[4]: "לא תיקנו נטילת ידיים אלא לקריאת שמע ולתפילה אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן הוא ישן על מיטתו ערום שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם", אולם יש שכתבו[5] שעל פי הזוהר הקדוש אין לברך לאחר השינה שום ברכה ללא נטילת ידיים ואפילו ידיו נקיות, ושעל כן ראוי להחמיר כשיש לו מים.

סיכום: חייל הקם באמצע השינה לזמן קצר, כגון להקפצת תירגול וכד׳, רשאי להקל בנטילת ידיים, אך אם נצרך לברך (כגון ברכת 'שהכל' או 'אשר יצר'), יטול ידיו קודם לכן (בלא ברכה), אולם אם נטילת הידיים במים מהווה טירחה עבורו, כגון ששוררים תנאי חורף קשים ועוקב המים נמצא בפינה מרוחקת של המאהל או של חניון הלילה וכד', יוכל להקל ולהסתפק בקינוח[6] ידיו במגבת וכד'[7] קודם שיברך[8].

[1] ראה אשל אברהם בוטשאש סימן ד סעיף א בשם מו"ח, כף החיים שם ס"ק נב, והלכה ברורה פרק ד סעיף ה:

[2] וימנע ממגע בנקבי הגוף כדלהלן תשובה ח, ועיין עוד להלן תשובה י בענין הילוך ד' אמות קודם נטילה:

[3] בענין ברכת 'אשר יצר' בלילה, כתב המשנה ברורה (סימן ד ס"ק ג) שיש אומרים דיוכל לסמוך על ברכת 'אשר יצר' שיברך בבוקר, אך מאחר ופעמים רבות נצרך בבוקר שוב להטיל מי רגליים, הרי שהברכה שמברך בבוקר אינה יכולה לחול על עשיית צרכיו שבלילה, בגלל הזמן הרב שחלף, לפיכך ירא שמיים יחמיר ויטול ידיו בלילה ויברך:

[4] סימן ד סעיף כג, ובילקוט יוסף (סימן ד סעיפים כד-כה) כתב שהישן בבגדים אינו צריך ליטול ידיו כשקם לשתות, אך כשעשה צרכיו יטול ידיו בשביל לברך 'אשר יצר':

[5] שערי תשובה שם ס"ק טו, משנה ברורה שם ס"ק סא:

[6] ויקנח פעם אחת את כל היד משני צידיה, כן משמע במשנה ברורה שם ס"ק נז וכן כתב בילקוט יוסף שם סעיף כד, ועיין באר היטב שם ס"ק כח שיש אומרים שיקנח ידיו ג' פעמים ומועיל קצת להסרת הרוח רעה:

[7] עיין עוד באריכות בענין זה בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן ב, ועיין שם בסוף התשובה שהביא שיש מן הפוסקים שכתבו שאף הזוהר אינו מחמיר ברוח הרעה השורה על הידיים אלא כשקם לגמרי משנתו:

[8] ועיין עוד להלן תשובה ח לענין מגע בנקבי הגוף קודם הנטילה, ולהלן תשובה כ"ב שמבואר שאין עצם עשיית הצרכים מחייבת נטילה ובמקום צורך רשאי להסתפק קודם שיברך 'אשר יצר' בקינוח ידיו במידי דמנקי, אא"כ נכנס לשירותים שאז ראוי יותר להחמיר: