פרק יב

שאלה:האם במצבי דחק ניתן ליטול ידיים בשאר משקאות כגון בתה, קפה, חלב או מיץ, ומהו דין נטילה במים ששימשו להדחת כלים?

תשובה:נפסק בשו"ע[1] שמים שנשתנה מראיהן (למנהג האשכנזים דוקא כשהשתנו מחמת דבר שניתן בהם[2]), שנעשתה בהם מלאכה כגון שהדיחו בהם כלים, או שנסרחו עד שאינם ראויים אפילו לשתיית כלב[3], פסולים לנטילת ידיים לסעודה.

עוד נאמר בגמרא[4]: "יין (חריף ביותר), עד שלא נתן לתוכו מים כו' נוטלין ממנו לידיים (לפי שדינו כמי פירות בעלמא), משנתן לתוכו מים (והכשירו בכך לשתיה) כו' אין נוטלין ממנו לידיים (מפאת חשיבותו, שהרי בשל השתנותו לשבח נקבעה לו אף ברכה מיוחדת)".

ונחלקו ראשונים כיצד דין זה המתיר עקרונית שימוש לנטילת ידיים במי פירות שאינם משובחים, מתיישב עם הדין המוזכר לעיל שמים שנשתנו מראיהן פסולים לנטילת ידיים. יש שנקטו[5] שאכן דוקא מים כשרים לנטילה, וסוגיית הגמרא עוסקת רק בענין שימוש ביין ומי פירות לשטיפת ידיו לנקיות, ויש שנקטו[6] שדוקא מים שהשתנה מראיהן לגריעותא נפסלו, אך מי פירות שנשארו במראיהן הטבעי כשרים לנטילה, והכרעת הפוסקים[7] להקל בשעת הדחק במי פירות אף שמתבזין, ולהחמיר ביין שיש יותר להקפיד בכבודו, והורו האחרונים[8] שיותר יש להקל במקום צורך בתה ומשקאות קלים וכד' שעיקרן מים ורק הוסיפו בהם תמצית טעם ושאר חומרים לשם השבחתן. אכן לכל הדעות אין להשתמש בשמן ודבש וכד' לנטילת ידיים, שהרי אינם מנקים כלל[9].

סיכום: במקום דחק ניתן ליטול ידיים לסעודה (ללא ברכה) אף במשקה שעיקרו מים (כתה שהתקרר, משקאות קלים וכד׳), ובמי פירות (ויש מתירים אף ביין), אולם אין ליטול במים סרוחים, במים שנשתנה מראיהן, או במים שנעשתה בהם מלאכה.

[1] סימן קס סעיפים א-ט:

[2] עיין שו"ע שם סעיף א שנקט שאף כשנעשו ירוקים מחמת עצמן (כגון מי גבים) נפסלו, וכן הורה למעשה בילקוט יוסף שם סעיף א, ובהערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע (סימן מ הערה י) ובשו"ע המקוצר (סימן סז סעיף ט) כתבו שבלית ברירה יטול מהם בלא ברכה, אולם במשנה ברורה שם ס"ק ב הביא שלמעשה דעת האחרונים שיש להקל בכך, וע"ש בשער הציון ס"ק א שכשמתעפשים מחמת המקום שעמדו בו אפשר שחשוב כנשתנו מחמת דבר אחר ונפסלו:

[3] וכתבו האחרונים (משנה ברורה שם ס"ק כג, ילקוט יוסף שם סעיף טו, שו"ע המקוצר סימן כז סעיף י) שלכתחילה ראוי להימנע מליטול ידיים במים ששתה מהם כלב או חזיר, ומשום מיאוס:

[4] ברכות נ ע"ב:

[5] רא"ש שם פ"ז סימן לא בשם הראב"ד:

[6] ראה רא"ש שם:

[7] עיין שו"ע שם סעיף יב ובמשנה ברורה שם ס"ק סד, ועיין שער הציון שם ס"ק סט שמ"מ לא יברך על נטילה זו. אך עיין בקיצור ילקוט יוסף סימן קס סעיף כח, שהיות והשו"ע כתב הסברא המקילה ביין בלשון רבים, הכי נקטינן:

[8] ראה רמ"א שם שהקל בשיכר, ועיין בשו"ת אור לציון ח"ב פרק מו תשובה ד לענין משקאות קלים ובשו"ת באר משה ח"ה סימן מ לענין תה וקפה, וכעין זה בילקוט יוסף שם סעיף כב אלא שכתב שלא יברך על נטילה זו:

[9] ראה ב"י שם לענין דבש וכף החיים שם ס"ק עא לענין שמן:

נטילה בשאר משקאות או במים שאינם ראויים לשתיה