פרק ח

שאלה:האם ניתן במקום צורך ליטול ידיים משקית מי שתייה, כוס שבורה, קסדה וכד'?

תשובה:נפסק בשו"ע[1] שכלי קטן שאינו מכיל 'רביעית הלוג' (86 סמ"ק, כחצי כוס מצויה), כלי סדוק או נקוב עד כדי שהמים נוטפים מתוכו[2], כלי שלכשעצמו אינו כלי קיבול, כגביע שנשברה רגלו ואינו עומד בלא סמיכה, וכשקית שללא תכולתה מתבטל חללה[3], או כלי שלא יוצר להחזקת נוזל, כקסדה וכקופסת קרטון וכד', פסולים לנטילת ידיים לסעודה.

סיכום: כלי קטן (המכיל פחות מחצי כוס מצויה), סדוק, או נקוב, וכן כלי שלכשעצמו אינו בר קיבול (כשקית שתייה), או שלא נוצר לאיחסון נוזלים (כקסדה), פסולים לנטילת ידיים לסעודה.

[1] עיין באריכות בסימן קנט סעיפים א-ו ובנו"כ. מאחר ולא ניתן במסגרת חיבור זה להביא את כל פרטי הלכות מורכבות אלה, הבאנו כאן את הכללים בלבד:

[2] לענין נטילת ידיים מקנקן, עיין משנה ברורה (שם ס"ק כד) שיש להקפיד ליטול מהחלק הפתוח הנמוך שבכלי, דהיינו אם פיית הקנקן נמוכה משפת הקנקן, הרי שלמעלה מהפייה אינו חשוב לכלי קיבול, לעומת זאת אם שפת הקנקן נמוכה מגובה הפייה, אזי יש להקפיד ליטול משפת הקנקן. ועיין עוד בשו"ע המקוצר (סימן כז סעיף ב) שהמנהג להקל וליטול מהפייה אף כשהיא גבוהה משפת הכלי, הואיל ועשויה מתחילה לכך.ועיין עוד בשו"ת אגרות משה (ח"ג סימן לט) שכתב לחדש שכוס חד-פעמית אינה בעלת חשיבות ואין להשתמש בה לקידוש אלא בשעת הדחק, אכן, רבים מן הפוסקים נחלקו על כך (ראה שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן כג, ספר שמירת שבת כהלכתה פרק מז סעיף יא, ילקוט יוסף שם סעיף ט, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן מ הערה ג, ועוד), וכן המנהג להקל במקום צורך. מה גם שבמשנה ברורה מהדורת 'דרשו' סימן קנט הערה 1 העירו שהאגרות משה אסר כוס חד פעמי לקידוש כי 'זה לא כוס נאה' אך לא אסר ליטול בה ידיים:

[3] אמנם כלי שיוצר מתחילה לשמש באופן זה, כמצקת מרק וכד', כשר לנטילה, אולם כתבו הפוסקים (ראה ט"ז שם ס"ק ו, הובא במשנה ברורה שם ס"ק יח) שכן הדין דוקא בכלי שיש לו חלל עצמי, אך בשקית וכד' שאין לה כלל חלל אין להתיר למרות שיוצרה מתחילה לשמש למשקין. ועל כן נראה שיש להימנע מנטילת ידיים בשקיות מי שתייה, 'שלוקר', וכד', וכ"כ בילקוט יוסף שם: