פרק ז

שאלה:כיצד ינהגו חיילים היוצאים לניווט באיזור מדברי וחוששים שלא יזדמנו להם מים לנטילת ידיים לסעודה?

האם חיילים המשרתים באיזור מושלג ובשל חשש מכוויות קור נמנעים מהרטבת ידיהם, רשאים ליטול ידיים בבוקר ולהתנות שהנטילה תועיל לכל היום?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "אמר רב נוטל אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו, אמר להו רבי אבינא לבני פקתא דערבות כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא (שאין מים מצויים לכם) - משו ידייכו מצפרא ואתנו עלייהו לכולא יומא", ולדעת רבים מן הראשונים[2] היתר זה הוא אף שלא בשעת הדחק, אך יש שסבר[3] שלמעשה אין להקל אלא בשעת הדחק.

עוד העירו ראשונים[4] שלכאורה דין זה עומד בסתירה לאיסור ההפסק שבין הנטילה לתחילת האכילה, ותירצו שאיסור ההפסק נאמר דוקא לנוטל ידיו לאכילה שאז מחויב לאכול לאלתר, אך לנוטל ידיו שחרית או אחר שיוצא מבית הכיסא[5] וכד', שלא חלה עליו חובת התכיפות, מועיל תנאי לכל היום כיון שאינו מסיח דעתו משמירת נקיות ידיו.

פסק השו"ע[6]: "נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום, אפילו שלא בשעת הדחק, ובלבד שלא יסיח דעתו מהם (ולא יטנפם בדבר מיאוס או בנגיעה במקומות המכוסים[7]). ואם מים מצויים לו, טוב שיחזור ויטול ידיו (הואיל ויש הנוקטים[8] שכשמים מצויים לו אין להקל בתנאי זה), אבל לא יברך", והוסיף הרמ"א: "הגה, והא דמהני תנאי, דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה, דומיא דנטילת שחרית, אבל אם נוטל לצורך אכילה לא מהני תנאי באותה נטילה", אכן הוסיפו האחרונים[9] שגם הנוטל ידיו לאכילה יוכל להתנות שתועיל לו נטילה זו אף לאכילה נוספת בהמשך היום, שהרי כפי שהתבאר כל המניעה שתועיל לו נטילה לאכילה אינה אלא לפי שמחויב להימנע מהפסק בין הנטילה לאכילה, ומאחר שאוכל, אין מניעה שהנטילה תועיל לו אף להמשך היום.

ברם, למעשה כתבו הפוסקים[10] שהואיל והתמעטו הדורות ואין יכולים להימנע מהיסח דעת משמירת ידיהם, לא נהגו כלל לסמוך על היתר זה, ושלפיכך למעשה אין להקל בכך אלא במקום דחק גדול, וגם אז ראוי לעטות כפפות על הידיים מיד לאחר הנטילה בבוקר, שבכך שומר נקיותם לשאר היום. ויש מן הפוסקים[11] שכתבו שכשאין לו מים, כיסוי ידיו עדיף על נטילה מראש לכל היום, וכן המנהג.

סיכום: מעיקר הדין הנוטל ידיים שחרית (או לכל צורך אחר שחייב בנטילה) תועיל לו הנטילה אף לסעודה בהמשך היום כל שמתכוון לכך ולא הסיח דעתו משמירת נקיותם, אולם הואיל וכיום קשה להימנע מהיסח דעת, אין להקל בכך אלא במקום דוחק גדול, ועל כן עדיף במצבים אלה לכסות ידיו בכפפות וכד׳ עד אכילתו.

[1] חולין קו ע"ב:

[2] רמב"ם פ"ו מברכות הי"ז, רא"ש שם פ"ח סימן יב, ועוד:

[3] רבינו חננאל שם, מהרש"ל בתשובה סימן צד:

[4] תוס' שם ד"ה 'נוטל', רבינו יונה ברכות מא ע"ב מדפי הרי"ף:

[5] ואף שאינו מברך על נטילה זו, אין בכך כלום שהרי סוף סוף כשבא לאכול נמצאות ידיו נקיות. שער הציון סימן קסד ס"ק ו:

[6] סימן קסד סעיף א:

[7] ועיין ספר פסקי תשובות (שם הערה 9) שאם עשה צרכיו פקעה נקיות ידיו, אולם אם היה עטוי כפפות (כדלהלן) נשארו ידיו נקיות, רק שלכשיתאפשר לו יש לו ליטלם בכדי להסיר מעליהם רוח רעה של בית הכיסא:

[8] ראה משנה ברורה שם ס"ק ה:

[9] משנה ברורה שם ס"ק ז, ועיין עוד ביאור הלכה שם ד"ה 'לא מהני':

[10] ראה משנה ברורה שם ס"ק ד:

[11] כף החיים שם סוף ס"ק ח, שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן ז אות ז: