פרק ד

שאלה:מהי כמות המים המינימלית הנדרשת לנטילה בשעת דחק, כשבידו כמות מים מצומצמת?

תשובה:שנינו[1]: "אחד הנוטל ידו אחת, ואחד הנוטל שתי ידיו, אחד ידו של גדול, ואחד ידו של קטן - צריך ליטול מי רביעית (כחצי כוס מצויה)", ונאמר בגמרא[2]: "אמר רבא כלי שאין בו רביעית אין נוטלין ממנו לידיים", והיינו לפי שתיקנו חכמים ששיעור טהרת הידיים ברביעית מים[3]. אולם למעשה הורו האחרונים[4] שיש ליטול כל יד ברביעית שבכך נמנעים ממצבים בעייתיים שונים, יתר על כן נפסק בשו"ע[5]: "אע"פ ששיעורם ברביעית, יוסיף ליטול בשפע, דאמר רב חסדא: אנא משאי מלוֹא חופנַי מיא, ויהבו לי מלוֹא חופנַי טיבותא".

עוד נחלקו ראשונים איזה חלק מהיד מצריך נטילה, וכתב השו"ע[6]: "שיעור נטילת ידיים, כל היד עד קנה של זרוע, ויש אומרים עד מקום חיבור האצבעות לכף היד, וראוי לנהוג כדעת הראשון", ברם, לדעת חלק מהפוסקים[7] חיוב נטילת כל היד אינו חומרא אלא חיוב מעיקר הדין, וכן המנהג ליטול את כל כף היד אם לא במקום דחק, והעירו האחרונים[8] שאף אז אינו רשאי להסתפק בנטילת אצבעותיו אא"כ שאר כף ידו נקייה.

לפיכך יש להקפיד ליטול את כל כפות ידיו בשפע מים[9], ולכל הפחות להשתמש לנטילה בכוס מים מלאה, אולם בשעת הדחק כשכמות המים שבידו מצומצמת, ניתן להקל וליטול רק את אצבעות הידיים, אך בכל מקרה אין לפחות לנטילת הידיים מרביעית (כחצי כוס) מים.

      סיכום: לכתחילה יש ליטול את שטח כל כפות הידיים ולכל הפחות ברביעית הלוג (כחצי כוס מצויה) לכל יד, בשעת דחק ניתן להקל ולהסתפק ברביעית מים שחייל אחר ישפכם על שתי ידיו כך שיטול רק את אצבעות הידיים (בתנאי ששאר כף היד נקיה).

[1] תוספתא ידיים פ"א ה"ב:

[2] חולין קז ע"א:

[3] יש להעיר ששיעור זה הוא כשיעור טהרת מקוה במ' סאה, וכשם שטבילת האדם במקוה אינה מצריכה שגופו יגע בכל מי המקוה, אלא שיהיה כל גופו במגע עם המים ששיעורם מ' סאה, כך אף בנטילת ידיים אין הכוונה שיבואו כל רביעית המים על ידיו, אלא ששיעור טהרתם ברביעית וכל שבאו מהם מים על כל ידו נטהר, עיין משנה ברורה סימן קס ס"ק סז:

[4] שכן כל שנוטל כל יד בפחות מרביעית, אף שהיד עצמה נטהרה מ"מ המים עלולים ליטמא ולאחר מכן יש לשוב וליטהר ממים אלה, עיין שו"ע (סימן קסב סעיפים א-ב) שכתב: "הנוטל (בפחות מרביעית) צריך להגביה ידיו (דהיינו ראשי אצבעותיו) למעלה, שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידיים כו' ואם שפך על שתי ידיו רביעית בפעם אחת, כיון דאין שם מים טמאים כלל, אין צריך להגביה ידיו. הנוטל ידיו שופך עליהם קצת מהרביעית להסיר מהם הלכלוך וכל דבר שחוצץ, ואח"כ שופך עליהם פעם שנית, וגם אלו המים הם טמאים, ואח"כ שופך עליהם פעם שלישית לטהר המים שעל גבי הידיים. ואם אין בידיים לכלוך ודבר החוצץ, שופך על שתי ידיו רביעית בבת אחת, ואין צריך מים שניים. הגה, והוא הדין אם היו לו מים רבים, רוחץ תחילה מעט כדי להסיר הלכלוך, ואח"כ שופך רביעית כאחד וא"צ מים שלישים". מאחר והמדובר בנושא מורכב מבחינה הלכתית שאין הכל בקיאין בו, כתב המשנה ברורה (סימן קנח ס"ק לז, סימן קסב ס"ק לח) שיש להימנע מנטילה בפחות מרביעית מים לכל יד, וכן המנהג.ואגב יש להעיר שכל הדין שכשנוטל ידיו ברביעית אין המים עצמם נטמאים, היינו דוקא אינם נטמאים מחמת הידיים, אך אם נגע בהם אחר שלא נטל ידיו, או נגע בידו השנייה שעדיין לא נטלה ביד שכבר נטלה, לדעת חלק מהפוסקים (ראה משנה ברורה סימן קסב ס"ק מט ושער הציון שם ס"ק לט, ילקוט יוסף שם סעיף ג, ושו"ע המקוצר סימן כז סעיף ז, ועיין עוד שו"ע סימן קנט סעיף ו ומשנה ברורה שם ס"ק לב) המים נטמאים למרות שנטל ידו ברביעית, ויתר על כן יש הנוקטים (ראה משנה ברורה סימן קסב ס"ק מח) שבכגון זה לא יועיל לשוב וליטול ידיו אלא צריך תחילה לנגב ידיו מהמים שנטמאו ורק אז לחזור וליטול ידיו (ובשו"ע המקוצר (שם) הורה שאם עדיין לא ברך - ינגב ידיו ויחזור ליטלן, אך אם כבר ברך על הנטילה - א"צ לחזור). לפיכך לכתחילה ודאי יש להקפיד לנגב ידיו היטב לאחר הנטילה, בכדי שלא יגע בעוד ידיו רטובות באחר שלא נטל ידיו, שכפי שהתבאר לא תועיל לכך אף נטילה ברוב מים:

[5] סימן קנח סעיף י, ע"פ שבת סב ע"ב:

[6] סימן קסא סעיף ד, ראה ב"י שם:

[7] ראה באריכות בביאור הלכה שם ד"ה 'וראוי לנהוג', ובשו"ע המקוצר סימן כז סעיף ד:

[8] משנה ברורה שם ס"ק כב:

[9] וראה משנה ברורה סימן קסב ס"ק כא שכשמצויים לו מים, ראוי שייטול כל יד פעמיים, בכדי לצאת שיטת הראשונים המצריכים שתי נטילות אף לאכילת חולין ואף כשנוטל ברביעית כל יד: