פרק ד

שאלה: האם חייל שבמהלך שירותו באיזור יו"ש הגיע לראשונה לישוב שמעולם לא היה בו קודם לכן, צריך לברך ברכת ברוך מציב גבול אלמנה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן, הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך (אתה ה' אמ"ה) מציב גבול אלמנה" (שכן נמשלו ישראל בזמן הגלות לאלמנה), בחורבנן אומר ברוך דיין האמת", וממשיכה הגמרא ומתארת את צערם של גדולי ישראל בעוברם על חורבות בתיהם של העשירים והנדיבים שבישראל.

נחלקו ראשונים בגדר החיוב, לדעת רש"י[2] יש לברך על בתי ישראל המיושבים בתוקף וגבורה (ומשמע אף בחו"ל, אך יש מבארים[3] דבריו דוקא בא"י), ואילו לדעת הרי"ף[4] אין מברכים אלא על בתי כנסיות בישובם ותפארתם (אף בחו"ל). וכן דנו הפוסקים[5].

למעשה, בזמננו, שזכינו לקיבוץ גלויות ולתקומת ישראל בארצו, רבים מגדולי ישראל[6] מורים לברך ברכה זו בבית הכנסת (ובכך לצאת ידי כל השיטות)[7].

סיכום: המגיע לראשונה לבית הכנסת ביישוב חדש מברך ״ברוך אתה ה׳ אמ״ה המציב גבול אלמנה״, ולדעת הרצ"י קוק מברך גם שלא בבית כנסת, ואילו לדעת הגר"ע יוסף לעולם לא יברך ברכה זו בהזכרת שם ה'.

[1] ברכות נח ע"ב:

[2] שם, שכתב שמברכים "כגון בישוב בית שני". וכמשמעות המשך הגמרא:

[3] עיין ב"י (סימן רכד) שהסתפק בדברי רש"י אם רק הביא דוגמה לישוב מבוסס כבזמן בית שני, אך אכן ניתן לברך אף על בתים מבוססים בחו"ל, או שמא כוונת רש"י שניתן לברך רק על ישוב בארץ:

[4] שם מג ע"ב מדפי הרי"ף. ואפשר שכן גרס בגמרא:

[5] ראה שו"ע (סימן רכד סעיף י) שפסק כרש"י, ובמשנה ברורה (שם ס"ק יד) הביא שנחלקו בשיטת רש"י אם ניתן לברך אף בחו"ל, ושמנהג רבים לברך רק על בתי כנסיות מפוארים וכשיטת הרי"ף, אך י"א שאין לברכה בזמן הזה בשם ומלכות:

[6] עיין בספר פניני הלכה ברכות - הרחבות עמ' 248-249, שליקט עדויות על גדולי ישראל שבירכו ברכה זו בשם ומלכות, ושלדעת הרצי"ה ניתן לברך אף בלא ביכנ"ס. וע"ע בשיחות הרצי"ה ויקרא עמ' 288-290 שבהתייחסו לברכה זו אמר שישנם מצבים בהם פחד מחשש ברכה לבטלה נובע מחסרון בשלמות האמונה, והגר"ע יוסף בספר חזון עובדיה (טו בשבט ברכות שונות הערה ב) נטה שאין לברך ברכה זו בהזכרת שם ה' משום סב"ל:

[7] מעיקר הדין יש לברך ברכה זו מחדש כל שעברו ל' יום מהראייה הקודמת, אולם למעשה לא נהגו לברך אלא על הראייה הראשונה, הואיל ובדרך כלל לאחר מכן כבר אינו מתפעל כל כך, עיין בספר הליכות שלמה פכ"ג אות כח. ומ"מ יש שכתבו שאם מזדמן לשם לעיתים רחוקות, יברך מחדש, ראה בהרחבה בספר פניני הלכה ליקוטים ח"א פרק טו סעיפים כב-כג: