פרק ז

שאלה: האם חיילים שאכלו בפונדק דרכים, קצתם מאכלים חלביים וקצתם מאכלים בשריים, מזמנים יחדיו?

תשובה: נאמר בגמרא[1] שכהן האוכל בתרומה יכול להצטרף לזימון עם ישראל למרות שהישראל מנוע מלאכול עמו, וביארו ראשונים[2] שהואיל והכהן יכול לאכול ממאכלו של הישראל הרי שחשובים כסועדים יחדיו.

מכאן למדו הפוסקים[3] שכשאחד אוכל גבינה ושניים אוכלים בשר, אף שע"פ דין אין כל אחד רשאי לאכול מפיתו של חבירו[4], מ"מ מצטרפין[5], הואיל ואותו שאוכל גבינה יוכל לאכול מלחמם אף שהוא מלוכלך מבשר, לאחר קינוח והדחת פיו[6]. אכן העירו מקצת מהאחרונים[7] שאותם המקפידים שלא לעבור מאכילת חלב לאכילת בשר אלא לאחר ברכה אחרונה ושהות של חצי שעה, לא יצטרפו.

ברם, אם הסועדים אכלו תחילה אכילה המצרפתן ורק לאחר מכן אכלו כל אחד מאכל האוסרן לאכול זה עם זה, מזמנין, לפי שהצטרפו תחילה, וכן הדין אם בסוף הסעודה קינחו ידיהם ופיהם ואכלו יחדיו כזית פת נקיה ('פרווה'). כמו כן אם אחד מבני החבורה אוכל פת נקייה הרי שכולם מצטרפין עמו[8].

סיכום: שלושה שאכלו יחד מצטרפים לזימון, כשהם יכולים להתחבר באכילתם לאכול לחם אחד, אולם אם אחד מהם אינו יכול לאכול מכיכר חברו, ואין שם עוד כיכר לחם שיכולים כולם לאוכלו, אינם יכולים להצטרף. לפיכך, חיילים האוכלים בפונדק דרכים וכד׳ זה בשר וזה גבינה, אינם מצטרפים לזימון אלא אם כן אכלו יחד (או אפילו אם רק אחד מהם אכל) בתחילת הסעודה או בסופה כזית פת לפני שאכלו בשר וגבינה.

חייל שאכל גבינה יחד עם שניים שאכלו בשר מצטרפים לזימון, הואיל ואותו שאוכל גבינה יוכל לאכול מלחמם אף שהוא מלוכלך מבשר, לאחר קינוח והדחת פיו.

[1] ערכין ד ע"א:

[2] תוס' ברכות מה ע"א ד"ה 'אכל', ושאר ראשונים:

[3] מגן אברהם סימן קצו ס"ק א בשם הרוקח והאגודה:

[4] כמבואר ביו"ד סימן פח סעיף ב, וכן צריכים להימנע מלאכול על שולחן אחד אא"כ הניחו היכר ביניהם כמבואר שם:

[5] והמנהג שאותו שאכל גבינה הוא המזמן (משנה ברורה סימן קצו ס"ק ט):

[6] ראה יו"ד סימן פט סעיף ב:

[7] ספר ברכת ה' פרק ו סעיף כא, ספר פסקי תשובות סימן קצו אות י, הגרי"י פישר הובאו דבריו בספר זימון כהלכתו פי"ג ס"ק ד ובמשנה ברורה מהד' דרשו סימן קצו הערה 12:

[8] הכל במשנה ברורה שם, וע"ש שמשמעות דבריו שלא מועיל אם יש על השולחן לחם נקי שיכולים לאוכלו יחד, לפי שרק אכילה משותפת בפועל מועלת, אמנם החיי אדם (כלל מח סעיף יט) הקל בענין זה שאף כשיש לחם נקי על השולחן מצטרפין, לפי שבלאו הכי יש המתירים תמיד לאוכלי בשר וחלב להצטרף: