פרק ז

שאלה: האם מותר לחייל לקרוא קריאת שמע שעל המיטה או ללמוד כשיש בחדר נעליים מצחינות?

תשובה: כבר התבאר[1] שבכלל דבר מיאוס שאין לומר דבר שבקדושה כנגדו כלול כל הדברים שנפשו של אדם נגעלת מהם, ואם כן ישנם אף מצבים שנעליים או פריטי לבוש הנמצאים בחדר כלולים באיסור זה[2].

ברם, נאמר בגמרא[3]: "בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו, אמר להו תא חזו הני ציפי דבי רב (מחצלאות שבבית המדרש) דהני גני והני גרסי (כלומר, לומדי ביהמ"ד ממשיכים בלימודם למרות שחבריהם הישנים סמוך אליהם מפיחים בשנתם), והני מילי בדברי תורה (רמב"ן[4] – שהואיל והאיסור בריח רע שאין לו עיקר אינו מן התורה, הקלו לענין זה משום ביטול תורה) אבל בקריאת שמע לא, ודברי תורה נמי לא אמרן אלא דחבריה, אבל דידיה לא (כלומר, כשהריח ממנו עצמו אסור אף בדברי תורה עד שיכלה הריח)".

וכן פסק השו"ע[5]: "יצא ממנו ריח מלמטה - אסור בדברי תורה עד שיכלה הריח, ואם יצא מחבירו מותר בדברי תורה כו', אבל לקרות קריאת שמע אסור עד שיכלה הריח".

אף חדר שהוצא ממנו דבר מיאוס ונותר שם ריח רע בכלל גדר זה[6], ונחלקו הפוסקים[7] אם גם צואה שאינה לפניו, כגון שמכוסה או נמצאת ברשות אחרת, אך ריחה מגיע לשם כלולה בגדר זה, או שמא הריח חשוב כיש לו עיקר.

ונראה שכן הדין בלבוש מצחין, ולפיכך יש להימנע מלהתפלל בסמוך לו, אכן לענין לימוד תורה יש להקל.

סיכום: אסרו חכמים לומר דבר שבקדושה אף במקום ריח רע שאין לו עיקר, לפיכך יש להימנע מלהתפלל כנגד לבוש מצחין וכד׳, אולם לימוד תורה הותר במצבים אלה.

[1] בתשובה א, ועיין עוד בתשובה הקודמת:

[2] כן הורה לנו הגר"א נבנצל:

[3] ברכות כה ע"א:

[4] שם כב ע"ב:

[5] סימן עט סעיף ט:

[6] משנה ברורה שם ס"ק יט:

[7] ראה הקדמת הביאור הלכה לסימן עט אות ז: