פרק ג

שאלה: חיילים השוהים במהלך פעילות מבצעית שעות רבות במבנה סגור וכד', ומחמת כורח המציאות נאלצים להטיל מימיהם בפינה צדדית או בבקבוקי שתייה ריקים, האם מותרים להתפלל בתנאים אלו?

האם חייל שבגדיו נרטבו ממי רגליים במהלך תרגיל שבי רשאי לומר דבר שבקדושה?

תשובה: מבואר בגמרא[1] שאסור מן התורה לומר דבר שבקדושה כנגד מי רגליים בשעת הטלתם, ושמדרבנן אסור אף נגד מי רגליים לאחר הטלתם כל זמן שמטפיחים[2]. עוד מבואר בגמרא[3] שאם נתן לתוכם רביעית[4] מים – בטל מהם שם מי רגליים ומותר להתפלל כנגדם, ובארו ראשונים[5] הטעם, שהואיל ואיסורם מדרבנן יכול לבטלם, אכן העירו הפוסקים[6] שאם הם מסריחים לא מועיל לבטלם ברביעית, שכן במציאות כזו איסורם מן התורה, אלא צריך ליתן לתוכם מים עד שיתנדף הריח הרע.

וכן פסק בשו"ע[7]: "אסור לקרות כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכם רביעית מים כו', רביעית שאמרו למי רגליים של פעם אחת, ולשל ב' פעמים ב' רביעיות כו'", אולם כתבו הפוסקים[8] שדוקא אם לאחר שנתן מים בכלי הטילו בו שוב מי רגליים, אזי יש לו לשוב וליתן בהם רביעית מים, אבל אם הטילו בכלי מספר פעמים מי רגליים – מועיל ליתן בו רביעית אחת בכדי לבטלם.

ברם, כל דין זה נאמר דוקא במי רגליים מגולים, אך אם הם בלועים בבגד[9] או מכוסים, ואפילו בכיסוי שקוף, אין כל איסור לומר דבר שבקדושה כנגדם, כל שאינם מפיצים ריח רע[10].

סיכום: מי רגליים מגולים (כגון שמסיבות מבצעיות נאלצו להטילם בסמוך), כשאינם מפיצים ריח רע, כל שנתן לתוכם רביעית מים (כחצי כוס מצויה), ניתן לומר דבר שבקדושה כנגדם, וכשהם בלועים בבגד שלבוש בו, מותר לומר דבר קדושה אם אין נודף מהם ריח רע.

[1] ברכות כה ע"א:

[2] שלחין כ"כ שאם יגע בהן ויחזור ויגע בדבר אחר יתלחלח אותו דבר:

[3] שם ע"ב:

[4] 86 סמ"ק, כחצי כוס מצויה:

[5] משנה ברורה סימן עז ס"ק ב ע"פ הרשב"א שם:

[6] משנה ברורה שם:

[7] סימן עז סעיף א:

[8] עיין משנה ברורה שם ס"ק ח:

[9] עיין שו"ע סימן עח סעיף א ומשנה ברורה שם ס"ק ג, שדוקא כשחלקו הגלוי של הבגד יבש, אך אם הוא לח עד שיש בו בכדי להטפיח, אין לומר כנגדו דבר שבקדושה אלא אם כן יכסהו או יטפיח עליו מים:

[10] עיין סימן עו סעיף א, משנה ברורה שם ס"ק ג, ובתשובה הקודמת: