פרק ה

שאלה:האם חייל שהיה ער כל הלילה, רשאי לישון בבוקר קודם שיתפלל? במידה וע"פ ההלכה רשאי לישון, האם בכל מקרה עליו לקטוע שנתו בכדי לקרוא ק"ש ולהתפלל בזמן?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "תניא, חכמים עשו סייג לדבריהם, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר: אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל. וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה".

יש מן האחרונים[2] שלמדו מסוגיה זו שכן הדין אף לענין שינה קודם תפילת שחרית, שכל שהיה ער כל הלילה אינו רשאי לישון מחצי שעה קודם עלות השחר עד שיתפלל, לפי שיש לחוש שתחטפנו שינה כל זמן תפילה, ויש שהחמירו[3] רק לענין קריאת שמע, שהואיל וזמן אמירתה קצר יש לחוש לשינה ועל כן לא יישן קודם שיקרא ק"ש.

לפיכך חייל שסיים פעילותו עם שחר וביכולתו להתפלל בבוקר בכוונה הראויה, ראוי שיימנע משינה קודם שיקרא ק"ש ויתפלל, ונראה שאף רשאי להקדים ולהתפלל מעלות השחר כשחושש שאם ימתין תחטפנו שינה[4], אולם אם הדבר מהווה עבורו טרחה רבה, וכל שכן אם מפאת עייפותו לא יוכל להתפלל כראוי, רשאי להסתפק בקריאת שמע ולדחות התפילה עד לאחר השינה (אולם אם עדיין לא הגיע זמן ק"ש, וההמתנה מהווה עבורו טרחה רבה, רשאי לישון לאלתר), ומ"מ ראוי אף שידאג לאמצעי תזכורת כלשהו שימנעהו מלהפסיד קריאת שמע ותפילה בזמנה[5].

ברם, יש להוסיף שיש לעיין בכל מקרה לגופו, שכן פעמים חיילים העוסקים בפעילות אינטנסיבית (בעת אימונים וכל שכן בזמן פעילות מבצעית) מחויבים לצבור כוחות להמשך היום, ושינה קטועה בכדי לקרוא ק"ש או להתפלל תפילה בזמנה עלולה לפגום בתפקודם, ועל כן דינם כדין העוסק במצוה הפטור משאר מצוות, לפיכך למעשה יש להיוועץ במצבים מעין אלה ברב היחידה.

סיכום: המסיים פעילות עם שחר, ראוי שיימנע משינה קודם תפילה, ונראה שאף רשאי להקדים ולהתפלל קודם הנץ כשחושש שאם ימתין תחטפנו שינה. אולם אם הדבר מהווה עבורו טרחה רבה, וכל שכן אם ממתין לתפילה בציבור, או שמפאת עייפותו לא יוכל להתפלל כראוי, רשאי להסתפק בקריאת שמע ולדחות התפילה עד לאחר השינה (ואם עדיין לא הגיע זמן קריאת שמע וההמתנה מהווה עבורו טרחה רבה, רשאי לישון לאלתר), אלא שידאג לאמצעי תזכורת כלשהו שימנעהו מלהפסיד תפילה בזמנה.

  העוסק בפעילות אינטנסיבית (בעת אימונים, וכל שכן בזמן פעילות מבצעית), ושינה קטועה לצורך תפילה בזמנה עלולה לפגום בתפקודו, ייוועץ ברב היחידה באם הינו במעמד של העוסק במצוה הפטור משאר מצוות.

[1] ברכות ד ע"ב:

[2] שו"ת בנין עולם ח"א סימן א. ברם, יש להעיר שלא מצינו כן בשאר פוסקים, ועיין בספר קשרי מלחמה (ח"ב סימן ח) שכתב להוכיח מהביאור הלכה (סימן רלט סעיף א ד"ה 'סמוך למיטתו') שהורה להולך לישון אחר עלות השחר לא לברך 'המפיל', ולא הזכיר שחל איסור על שינה בשעה זו קודם שיתפלל:

[3] ספר לקט הקמח סימן פט ס"ק סו:

[4] ראה ספר מלומדי מלחמה (סימן יד) שהוכיח כן מהפרי מגדים (ריש סימן תצד) שכתב שהניעורים בליל שבועות רשאים להקל ולהתפלל מיד כשיאור היום:

[5] ראה שו"ת בנין עולם שם, ועיין בספר פסקי תשובות (סימן פט אות כב) שנראה שבשינה ביום ניתן יותר להקל ולסמוך על העמדת 'שומר' שיזכירהו להתפלל: